אל תהיו חותמת-גומי!

קריאת השורות הבאות תדרוש מכם גמישות מחשבתית כמעט כמו זו של נערת-גומי בקרקס. אבל אל תוותרו עליה ואל תהיו חותמת-גומי ותאשרו דברים שלא הבנתם – מה עוד, שהמילה העומדת לדיון היא גומי.

אל תתפלאו שאין היא מופיעה כלל במקורות ואפילו לא במילון בן-יהודה שטיהר את יצירתו ממילים לא-עבריות, והסיבה היא שגומי, כמו גם תירס ותפוחי-אדמה, חיכה עד לגילוי אמריקה כדי שיתוודעו אליו בני העולם הישן. וגם אז, לקח כמה מאות שנים, עד סוף המאה ה-18, שכימאי אנגלי גילה שפיסות גומי קטנות יכולות למחוק סימני עיפרון כשמשפשפים אותן על הנייר – ומאז, באנגלית גומי הוא rubber, משפשף. השימוש בחומר הורחב מאוד, אבל השם נשאר. אחת מן החברות הגדולות בעולם לכלי בית נקראת Rubbermaid, למרות שהיא מייצרת (בעיקר) כלים שאינם מגומי, אבל תחילת פעילותה ב-1920 היתה בייצור בלוני-גומי.

גומי בעברית (כמו מילה זהה בגרמנית) הוא מן המילה הלטינית cummi ומילה יוונית דומה, שכנראה יש לה שורשים בשפה המצרית. תחילה היה זה שם לשָרָף שמקורו בצמחים, ורק מאות שנים אחרי זה יוחד השם לאותו חומר גמיש המופק מעצים מסויימים שמוכר לנו היום כגומי. אבל, לעולם העתיק היו ידועים כבר חומרים קרובים. את הפועל masticare, ללעוס בלטינית, תמצאו בשמם של "כפרי המסטיק", מסטיקוחוריה שבאי היווני כיוס, שכבר בימים קדומים הפיקו בו "מסטיקא" מן העץ שנקרא גם היום אֵּלת המסטיק (וגם המקום נקרא אי המסטיק ומפיקים בו את "הדמעות של כיוס"). חיקוי סינתטי של החומר ללעיסה מעץ זה משמש כמרכיב מרכזי בייצור המסטיק המודרני. תתפלאו, אבל פוסקי ההלכה לדורותיהם עסקו גם בשאלה אם מותר ללעוס מסטיק בשבת (כן. לצרכים רפואיים!) וגם התנצחו האם ומה יש לברך על מסטיק. ומן העבר השני של האוקיינוס, בשנת 1900 הופיע לראשונה מותג המסטיקים Chiclets שנטל את שמו מהמילה הספרדית מקסיקנית chicle, "חומר דביק", והוא המסטיק של הפְרה-קולומביאנים שגם הוא הופק מעצים. מעבר לשמות המותגים, משמשים בשפה האנגלית chewing gum וגם bubble gum – שמהדהדים כמובן את המילה gummi. תמצאו את המילה גם ב"גומי ערבי" Gummi arabicum, שהוא תוסף-מזון נפוץ (וגם חומר-דבק) שמפיקים מ-Accacia, עצי שיטה.

הגומי עשה קריירה גדולה מאז הביאו אותו הספרדים מאמריקה, ממזרוני "גומאוויר" ועד סוכריות גומי, מכדורי-גומי לפיזור מפגינים, ועד צמיגים וחומרי איטום. וכמובן גם קונדומים ("גומי לְאישה" לפי חידוד-לשון עתיק). במחזהו "סוחרי הגומי" מספר חנוך לוין על אחד, שמואל ספרול, שמנסה למכור בפרוטות "עשרת אלפים חפיסות גומי חדשות מטיב אוסטרלי מעולה" שהוריש לו אביו, ולו-עצמו אין צורך בהן.

שימוש מיוחד בגומי נעשה במעילי גשם שיצאו לשוק ב-1824, לאחר שמצאו דרך לכבוש שכבת גומי לא חדיר למים בין שתי שכבות אריג – ועל שמו של הממציא הסקוטי, אדון מקינטוש, עד היום באנגליה, Mackintosh או בקיצור Mac הוא מעיל-גשם, כזה ששימש במשך דורות של שוטרים, כבאים וגם סתם אנשים. לימים, הוא אפילו נהייה מותג אופנתי, ואת הבעלות עליו קנה ב-1925 ענק הצמיגים והגומי Dunlop.