הלוך הלכה הקנוניה

הכל הולך – בייחוד כשרוצים לעסוק בשורש הלך. נתחיל, ונראה לאן זה יוליך אותנו.

בעברית וגם בלשונות האיזור, הפועל הלך קיים במשמעות של נע ממקום למקום – וגם במשמעות של נעלם: "הלְכָה העיסקה", נגוזה ונעלמה. חוקר המילים ארנסט קליין אומר, כי ייתכן שהפועל שלך (שממנו בין היתר שלֶכֶת, לְהשליך וגם המנהג "תשְלִיְך") הוא בניין מיוחד של הפועל הלך. מן השורש נלך לנגזרותיו ולשימושיו: כאן נמצא את ההליכוֹן המשמש את המתקשים בהליכה; את ההליכות הנאות והתהלוּכה; את המוליכים למחצה המשמשים בתעשיית האלקטרוניקה, semiconductors בלעז, כשהקונדוקטור הוא המוליך, כמו באמת-מים, אקווֶדוּקט, המוליכה מים; וההליכים המשפטיים וגם הילוכי המכונית. אבל, השקל, שהוא הֵּילְָך חוקי במדינת ישראל, קיבל את שמו לא מכאן – אלא מן הביטוי הֵּא לְָך.

אומרת המשנה: "תנא דבי אליהו: כל השוֹנֶה הלָכות בכל יום - מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר 'הליכות עולם לו', אל תקרי הליכות אלא הלכות". ולפני שנלך לעניינים אחרים, ראוי להעיר על ההלכה שגם היא כמובן משורש זה. לפני שהיתה מילה נרדפת לחוק, ההלכה חיה בצד האגדה, ומילולית היא "משהו ללכת בו". אותו רעיון של הליכה ותזוזה קיים גם במילה קרובה מבחינת העניין, סוגיה. השורש סוג (וכך גם בערבית) פירושו לזוז, ללכת הצידה – ומכאן הנסיגה, וגם הסָגת הגבול, שאין לה כל קשר להשָגָה ולהֵּישגים, שהם מן השרש נשג. מכאן גם סִיג, זה שמסירים מן המתכת בעת שמזקקים אותה, והסגְסוֹגֶת שהיא נֶתך מתכת שעירבו אותו בסיגים. וכיוון שהאותיות ס' וש' מתחלפות תדיר, קיבלנו גם את שִיג במשמעות דומה, ומכאן הביטוי "שיג ושיח", שקרוב במשמעותו ובצורתו ל"משא ומתן" או "תן וקח", כלומר הליך שיש בו תנועה קדימה ואחורה, נסיגה/נשיגה. וכך אמר אליהו לנביאי הבעל: "קִרְאוּ בְקוֹל גָדוֹל כִי אֱלֹהִים הוּא כִי שִיח וְכִי שִיג לוֹ וְכִי דֶרְֶך לוֹ אוּלי יָשֵּן הוּא וְיִקָץ". אליהו כנראה לא שיפר את מצב-הרוח של הנביאים, שנותרו בוודאי עם הֲלְָך-נֶפֶש של דכדוך.

לאן הולכים מכאן? ללועזית, ששאבה רבות מהנגזרות מן הלטינית ire, ללכת. בהזדמנות אחרת סיפרנו כאן שהאמביציה היא מן הלטינית ambire, ללכת מסביב (כדי לצבור כוח וכבוד). וקרוב לה האמבולנס (קיצור של בית-חולים נייד, מהלֵּך) מהפועל ambulare, ללכת, וה-preamble הוא מָבוא למסמך שהולך לפני העיקר. גם טרנזיט הוא מכאן, מן הלטינית transire, להוליך מעֵּבר, ו- sic transit gloria mundi היא תהילת העולם ההולכת וחולפת.

קרובתה של ire הלטינית, מאותו שורש לשוני מוקדם, היא ienai היוונית, שגם עניינה הליכה. הטייה של פועל זה ל-ion יצרה את המונח המדעי יֹון המוכר לפיזיקאים ולכימאים – והוא נקרא כך בגלל תכונתם של היונים (לא המעופפות, אלא אלה שבחומרים!) ללכת, לנדוד לעבר האלקטרודה החיובית. מילה דומה, מאותו שורש, מוכרת למי שקנה כרטיס טיסה וקיבל את ה-itinerary, יומן-המסע, נתיב-ההליכה.

ואם כל זה נראה לכם מעט כקנונייה לשונית – הרי זה מפני שגם המילה קנוניה מגיעה מכאן! זוהי מזימה שבה חוברים אנשים (הייֵּלכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?) כדי להוליך שולל אנשים אחרים, בדרך כלל כדי לעשות רווח בדרך של רמייה. המקור הוא ביוונית koinonia, היוועדות, שותפות, כנראה צירוף של kom (כמו הלטינית com, ביחד) ושל השורש yo, ללכת, שהוליד את הטרנזיט והיֹון שהוזכרו כאן. ובקיצור, koinos שהוא אביה של הקנוניה, פירושו "מה שהולך ביחד". הוא קרוב גם ל-comes הלטינית, מילולית זה שהולך עם מישהו, ואם הוא ממש חבר שלו הוא companion, שפירושו חוֹלֵּק איתו את הלחם.

נראה שקצת הרחקנו לכת!