רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 459 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

אם יש "עבריין בכיר", גם עבריין - בָּחִיר

המשל כחיים

לבחור מדי שבוע מילים עבריות כדי לדון בהן ב"רגע", מָשָל לְמה הדבר דומה? "לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפֵּירותיו מתוּקין וצילו נאה ואמת מים עוברת תחתיו". ואם המשל קצת דומה לנמשל, הרי זה מפני שהדיון הפעם הוא על המילה משל.

איור מתוך גיליון 459

למשלים יש תפקיד מרכזי בתרבויות השונות. עניינם בהשוואה, בדימוי של דברים באמצעים שונים – ולכן, למשל בערבית, מת'ל פירושו מָשָל והביטוי מפיש מִתְ'לוֹ פירושו אין כמוהו, ובעברית יפה אין מָשְלוֹ (קמץ קטן). המשל שבו פתחנו הוא אחד מתוך מאות רבות של משלים, בלשונות העולם ובעברית, מאֵּזופוס היווני בן המאה השביעית לפני הספירה, עבור ביותָם, בלעם, איוב ושלמה המלך מספר הספרים, ועד לפונטֵּין הצרפתי וקרילוב הרוסי. יש להם תפקיד הסברתי וחינוכי מובהק: "מִשְלֵּי שְלֹמֹה בֶן-דָוִד מֶלְֶך יִשְרָאֵּל. לָדעת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵּי בִינָה" כך נפתח ספר משלי ומצהיר על שליחותו, והמדרש לספר זה אומר "אל יהי המשל הזה קל בעיניך, שעל ידי המשל הזה אדם יכול לעמוד בדברי תורה". המשל אומר דבר בצורה אחת – כדי שהמשתמש ילמד ממנו על דבר אחר, או כפי שמנסח זאת יפה מילון בן-יהודה: "דברים אמורים במילים שמסתירות בתוכן כוונה לא לפי המשמעות החיצונה של המילים".

איור מתוך גיליון 459

המוטיבים הספרותיים חוזרים ונשנים במשלים. תמצאו בהם המון מלכים (משלים רבים בספרות חז"ל פותחים במילים "מָשָל לְמֶלֶך", וברוב המקרים הוא הנמשל למלך הקדוש ברוך הוא) – ובעיקר, בעלי-חיים. הפופולאריים ביותר הם האריה, על שום כוחו ומלכותו, והשועל שנחשב ערמומי, תכונות שאפשר בקלות "להלביש" על נמשלים בשר-ודם. אולם, "משלי שועלים" כוללים לא רק שועלים. "שלוש מאות מִשְלוֹת-שועלים היו לו לרבי מאיר" אומר התלמוד "ומשמת רבי מאיר בטלו מושְלֵּי משלים". בספר שנקרא "משלי שועלים" כונסו משלים שחיבר וליקט ברכיה בן נטרונאי הנקדן כבר במאה ה-13 ואחת מהדפסותיו נראית כאן מימין.

איור מתוך גיליון 459

את עקבותיו והשפעותיו של אזופוס היווני תמצאו בתלמוד – וכמובן אצל לפונטין וקרילוב, לעתים באותה עלילה עצמה, ולעתים בצד הלשוני: "אָדָם... מָשוּל כחֶרֶס הנִשְבָּר" נאמר בתפילת "ונתנה תוקף" – ולפונטין (בתרגום יונתן רטוש) כותב: "סִיר-החֶרֶס תש; מֵּאָה צעד לאֹ עָבר / וְעל יְדֵּי רֵּעֵּהוּ לִרְסִיסִים נִשְבּר". ומה דעתכם על ההשפעה על משלי בן-סירא מן המאה השנייה לפני הספירה, המקשים "מה יתחבר פָרוּר [סיר-חרס] אל סיר אשר הוא נוקש בו והוא נשבר".

המשל יכול להיות תמים וסיפורי, אבל גם להגיע למקומות של סגירת חשבונות, ובייחוד כאשר שמים מישהו ללעג: "וְהָיָה יִשְרָאֵּל לְמָשָל וְלִשְנִינָה בְּכָל הָעמִים" מאיים אלוהים על שלמה המלך, מי שהמשלים היו בהחלט קרובים לליבו.

משלים, כאמור, יש לכל העמים, והמילה המשמשת להם היא fabula הלטינית, שממנה נגזרו למשל fable (וגם שם התואר fabulous( באנגלית וצרפתית ו-favola באיטלקית. המילים האלה נגזרות מהשורש הלשוני המוקדם bha- (לדבר, לספר) ש"אחראי" להרבה מילים שכולן מאותו עולם-תוכן: מ-famous ו-phone – ועד professor ו-blasphemy, חילול הקודש. גם הספרדית hablar, לדבר, נגזרה מהמילה fabulari בלטינית. אפילו infant מגיעה מכאן, מפני שעניינה בילד רך בשנים שאינו מדבר עדיין. משל, סיפור על דרך של השוואה, הוא בשפות זרות גם parable, בר-השוואה, שכבר הוזכר כאן בהזדמנות אחרת, והוא אח לשוני של הפראבולה (השוואה ביוונית) מתחום הגיאומטריה – מילים שהתפתחו מאוחר יותר ל-parler, לאמר.

וגם אם כל הדברים האלה לא היו ולא נבראו אלא משל היו, נקווה שלא מתקיים בהם מה שאמר אברהם אבן עזרא: "משל בלי שכל כגוף בלי רגל".