תם הטקס!

"אדוני הנשיא, ברשותך אפתח את טקס יום העצמאות!" ספק רב, אם כבוד נשיא המדינה ומפקד המסדר יודעים שכמוהם, גם אלוהים שותף לטקסים ולתכסיסים שונים. ומכיוון ששניהם נגזרו מן המילה היוונית taxis, סדר, נעשה גם אנחנו מעט סדר בדברים: זו לצד זו קיימות, גם במקורות וגם במילון, המילים טֶכֶס (כ' רפוייה) וטֶקֶס, וכן טכסיס ותכסיס. ביחד נסדר ונטכֵּס עצה, ונתגבר על כך.

הכל מתחיל כאמור ב-taxis היוונית שעניינה סדר, ולכן היא גם מבנה של חיילים ותִמרוּן, והמסדָר שמשלב ביניהם. לשפה המודרנית היא הגיעה בעיקר בתחום הסדר והמיון, ומכאן טַקסוֹנומיה, מיון של צמחים למשל. הצד הצבאי מצא את ביטויו בחלק הראשון של המילה טקטיקה, אבל זה שאתה טקטיקן מזהיר אין פירושו שניחנת בטאקט, למרות השורש הלשוני המשותף לשתי המילים. מכאן גם תחביר, syntax, שעוסק בסדר של המילים במשפט ובתפקידן.

הסדר הגדול הוא כמובן "ליל הסדר", שכולל שורה של "סדרים" - טכסים ומנהגים הנהוגים בליל פסח כבר מזמן בית שני. בהם, סדר הסעודה, סדר נטילת ידיים וסדר מזיגת הכוס. הם תקפים לגבי כל ארוחה וארוחה, אבל בפועל נשמרו רק לגבי הערב הראשון של פסח. מכאן הכינוי "סדר" לחגיגת ליל פסח, שהוא תקציר של סדרים - מנהגים רבים.

הסדר – והתכסיסים – איתנו כבר מזמן. במדרש על הפסוק בשיר השירים "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" נאמר: "הביאני הקדוש ברוך הוא למרתף גדול של יין, זה סיני, ונתן לי שם דגלי, תורה ומצוות ומעשים טובים. ובאהבה גדולה קיבלתי אותם... וראו עיני טקסים של מעלה ואהבתי אותם". טקס נמצא גם במדרש אחר שנאמר בו: "נתכנסו כל ישראל על אהרון בטקסים גדולים". שכיח לא פחות הוא השימוש בטכסיסים כמו אלה שאנחנו מכירים מן החיים הפוליטיים או מזירת ההיאבקות: "אָמַר לוֹ הַקָדוֹשׁ בָרוְּך הוּא [למשה, בתִדרוך כיצד לנהוג עם פרעה] בַטַכְסִיס הַזֶה הָבֵּא עָלָיו אֶת הַמַכוֹת".

ובכלל, הקב"ה מתגלה כטקטיקן שהתכסיסים הם חלק בלתי-נפרד מדרך-פעולתו: "בטכסיס [מלך] בשר ודם הביא הקדוש ב"ה עליהם את המכות... כך הקב"ה בא על המצרים בטכסיס".

כצפוי, ceremony ודומותיה, היתה במקור טקס דתי, או של פעילות הקשורה באנשי דת. לכן ה"צרמוניות" הטיפוסיות עניינן נישואין, קבורה ותפילה. רק מאוחר יותר התפתח השימוש במילה כדי לציין טקס רגיל, ובכלל זה אירוע שבו חולקים כבוד או מעתירים שבחים על מישהו, וגם טקס צבאי או אזרחי. מקור המילה ceremonia אינו ידוע.

ומי חידש את המילה טכס/טקס כדי שתחליף את צרמוניה הלועזית? כמובן אליעזר בן יהודה, אשר כבר ב-1896 שאל במאמר איך לתרגם אותה "למשל בדיבור בלי צרמוניה". כדרכו, הוא פנה למקורות – חלקם הבאנו כאן – וגם הסתמך על מילה דומה בערבית, וחידש את טֶכֶס, טקסים "בכל המשמעות שמשתמש מילת צרמוניה, ולומר למשל: פלוני בא עלי בִטְקָסִים גדולים, לאמר בהדורי כבוד יתרים; וכן: בלי טקס, או בלי טְקָסִים יתרים״.