זמזום הרחפן

כשכל מילה שנאמרת ונכתבת טעונה כל-כך באסוציאציות ובהקשרים, ננסה לרחף מעל השורש רחף. גם כאן נגיע, איך לא, לאקטואליה, במסע שיקיף ים, אוויר, יבשה – ודקדוק עברי. אחריו, כך נקווה, פחות סימני-שאלה ירחפו באוויר.

מרחף בהגדרתו המילונית הראשונה והפחות-מקובלת הוא זע, רועד, ומכאן הביטוי "נִשְׁבַּר לִבִי בְׁקִרְׁבִי רָחֲפוּ כָל עַּצְׁמוֹתַּי" בספר ירמיהו. השימוש השכיח יותר של המילה הוא במשמעות של רפרף, עף ופרח – ואכן, יש טענה כי השורש רחף הוא שׂיכוּל- אותיות של פרח. במשמעות זו, כמו גם בדברים לא-מעטים אחרים, לקב"ה היתה זכות ראשונים: "וְׁרוּחַּ אֱלֹהִים מְׁרַּחֶפֶת עַּל פְׁנֵי הַּמָיִם" נאמר כבר בפסוק השני של התנ"ך. רמב"ן כתב: "סמך 'הרוח' ל'אלהים', בעבור שהיא דקה מכולם, ולמעלה מהם, רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו של הקב"ה". בריחוף מעל המים ניתקֵל גם בהמשך. את הקשר בין מרחף באוויר לפורח בהרעדת הכנפיים, תמצאו גם בפסוק משירת "האזינו" בספר דברים: "[הקב"ה] כְׁנֶשֶר יָעִיר קִנּוֹ עַּל גּוֹזָלָיו יְׁרַּחֵף יִפְׁרֹשׂ כְׁנָפָיו יִקָחֵהוּ יִשָאֵהוּ עַּל אֶבְׁרָתוֹ". וראו כמה יפה ההסבר של רש"י: "כְׁשֶבָא לִטְׁלָם מִמָקוֹם לְׁמָקוֹם אֵינוֹ נוֹטְׁלָן בְׁרַּגְׁלָיו כִשְׁאָר עוֹפוֹת, לְׁפִי שֶשְׁאָר עוֹפוֹת יְׁרֵאִים מִן הַּנֶּשֶר שֶהוּא מַּגְׁבִיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַּ עֲלֵיהֶם, לְׁפִיכְָך נוֹשְׁׂאָן בְׁרַּגְׁלָיו מִפְׁנֵי הַּנֶּשֶר. אֲבָל הַּנֶּשֶר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָא מִן הַּחֵץ, לְׁפִיכְָך נוֹשְׁׂאָן עַּל כְׁנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב שֶיִכָנֵס הַּחֵץ בִי וְׁלאֹ יִכָנֵס בְׁבָנַּי".

בין לבין ישנם גם מרחפים אחרים, ואחד החביבים הוא הילד ה"מרחף" – היום קוראים לו מאותה סיבה "עפיפון" – החולמני שרגליו אינן נעוצות בקרקע המציאות, אבל דווקא הוא זה שהדמיון עשוי להוליכו למרחקים. לא פחות מרחף הוא התרחיף, כגון תרופה שבה חומר מוצק מומס היטב בדרך כלל במים. באנגלית, תרחיף כזה הוא suspension וגשר תלוי הוא suspension bridge. מעניין, שהוא מן הפועל to suspend, שפירושו לעכב, להשהות, וגם מה שקוראים המשפטנים להַּתְׁלוֹת, ושומעים בו את הפועל הלטיני pendere, לתלות, שעליו נכתב כאן בהזדמנות אחרת שממנו גם pendulum, מטוטלת, וגם פנסיה שהיא תשלום על שירותים. וכדי ללכת עד לקצה עם המובן של מה שתלוי ועומד גם מרחף, נאמר שבאנגלית של לפני כמה מאות שנים, המילה הזו ציינה פשוט הוצאה להורג בתלייה.

ואם אנחנו כבר בענייני לשון, הפעם זו עברית, נזכיר את שווא מרחֵף, שמסביר מדוע מילים לא מעטות אינן מצייתות לכלל הידוע של בֶגֶדכֶפֶת בראש מילה ובתחילת הברה, וביניהן עִשְׁׂבֵי־(תיבול), לִשְׁכוֹת־(תעסוקה), רִצְׁפוֹת־(עץ), עַּנְׁפֵיהֶם, כַּנְׁפֵיהֶם, חֶשְׁכַּת־(הלילה), בִרְׁכָתוֹ בִרְׁכָתִי (אבל בִרְׁכַּת־) ועוד.

שבים לריחוף על פני המים, אבל הפעם בטכנולוגיה של כלי-שיט: מכאן ה-hovercraft, סירה-רחֶפֶת באמצעות כריות-אוויר מרחפת על פני המים ומקטינה את החיכוך בהם. ובאוויר, כמובן הרחפנים שכרעיון אינם חדשים וכבר ב-1946 נכתב בירחון Popular Science : "לרחפנים, כפי שמכונים אווירונים מונחֵי-רדיו, פוטנציאל גדול, אזרחי וצבאי. יום אחד... רחפנים ארוכי- טווח חמושים בפצצות גרעין ישוגרו מספינות-אם ליעדיהם לפגיעה מדוייקת". באנגלית, רחפן הוא drone, דַּבוּר, זכר הדבורה - וגם כינוי לעובד עצלן, כי הדבור אינו מייצר דבש. drone, גם כפועל, פירושו זמזום ארוך ומונוטוני, וככל הנראה יש קשר לשוני וענייני למילה threnody, שהיא שיר קינה. קשורות אליה דרך הסיומת היוונית aeidein , לשיר, גם קומדיה, טרגדיה ומלודיה.