צדיק ורע לו, רשע ועסקת-טיעון לו
מהשוליים למרקיז
אם העיסוק במקורן של מילים נראה לכם שוּלי משהו, כדאי שתקראו כאן כמה מילים על השוליים.

שוּליים – כמעט תמיד ברבים, למרות שהמילה שוּל ביחיד נכונה וראוייה לחלוטין – מוזכרים תכופות כשתוכנת הניווט מספרת לנו על "מיפגע בשולי הדרך". לשוּל, אומרים חוקרי הלשון, קרובה כצורת-משנה המילה שֹבֶל במובן של סֶרח, פאה, כמו השֹבל שבקצה בול-הדואר (ומבחינה לשונית, המילה קשורה גם לשְבִיל ולשִבֹּלֶת). ההוראה הזאת דומה גם למילה הערבית שוִל, משהו שמשתלשל, תלוי ברפיון. השול איננו רק מה שנמצא ליד הדרך, אלא גם בשיפולי המעיל: כך מתואר בספר שמות הבגד שילבש כהן גדול: "וְעָשִיתָ אֶת מְעִיל הָאֵּפוֹד כְלִיל תְכֵּלֶת... וְעָשִיתָ על שוּלָיו רִמֹנֵּי תְכֵּלֶת וְארְגָמָן וְתוֹלעת שָנִי". ובדומה, גם שולי הקדֵּרה.
מן הבגד התרחבה המשמעות, והשוליים אמנם נותרו בשוליים אבל בהקשרים אחרים: "וְגם אֲנִי חָשפְתִי שוּליְִך על פָנָיְִך וְנִרְאָה קְלוֹנְֵּך", תוכחת הנביא ירמיהו. מהותם של השוליים היא שאינם הדבר העיקרי: נוער-שוליים הוא זה שנדחק לשיפולים, מעבר ל"זרם המרכזי"; ותיאטרון-שוליים, הפרינג', הוא בהגדרה זה שאינו נמנה עם המוסדות המרכזיים והממוסדים. fringe הוא סרט עם גדילים – הלא-הם הפְרנְזִים! – שבו מקשטים את שולי הבגד; ומֵּי-שוליים הם כל סוגי המים שאינם שפירים: מי קולחים, מי שטפונות ומים מליחים; ואילו הכלכלנים מדברים על חוק התפוקה השולית הפוחֶתת שמסביר (בניסוח הוויקיפדיה) "מדוע אין לצפות שהגדלת כמות העובדים בייצור כלשהו תגדיל את התפוקה ביחס שבו הוגדל מספר העובדים. התפוקה תגדל בשיעור נמוך יותר משיעור תוספת העובדים, ושיעור זה יילך ויקטן ככל שיתווספו עוד עובדים". ואם יוסיפו שוּלְיָה ולא עובד מיומן? יקרה אותו דבר, מה עוד שלשוליה אין קשר לענייננו: בארמית הוא שְולְיָה, וחוקר המילים קליין אומר שזו הצורה הנכונה יותר לחניך שלומד את אוּמנותו.
בשולי הדברים נזכיר את הערות-השוליים, אלה שנכתבות בשולי ימין ושמאל של הטקסט, ובמקרים אחדים גם בתחתיתו, שם הן כבר footnotes.

שורש לשוני מוקדם יצר את השוליים בשפות אירופה: ללטינית הוא התגלגל במילה margo שפירושה קצה, גבול, שוליים, וכך נוצרו כמובן margins באנגלית, כמו השוליים או המירווח בין בלוקים של טקסט. המשמעויות נדדו לכיוונים שונים: בגיאוגרפיה, mark באנגלית עתיקה היה גבול, ארץ-חיץ. מכאן זה התפתח לסימן של גבול, ולסימן בכלל. כך קיבלנו את ה-trademark, סימן מסחרי רשום של חברות ומוצרים ™, ואילו מוצר ממוּתג באיטלקית הוא prodotto di marca. מכאן אף המארקר, עט-סימון זוהר, וגם העיתון הכלכלי .

חוזרים לגיאוגרפיה ולהיסטוריה: משורש זה גם שמו של האזור במזרח איטליה הנקרא Marche, ריבוי של marca שבא לציין שהיו באזור כמה מארקֶה, marches באנגלית, אזורי גבול/שוליים. אזור כזה נשלט בעבר בידי Margrave, או Markgraf בצורה הגרמנית של המילה, ועם הזמן היה לתואר-אצולה בינוני לא רק באיטליה אלא גם בגרמניה וספרד. והנה בלועזית, השוליים נלקחו לא למרכז אלא למרקיז, זה שאצלו כמאמר השיר הכל בסדר. גם תואר-האצולה שלו שאוב מאותו שורש, וגם הוא איש-השוליים שבא מן ה-marche, אזורי-גבול. אין להתפלא שניחוח האצילות שלח את זרועותיו הלשוניות לכיוונים שונים, החל משֵּם ליהלום בחיתוך מסוגנן – וכלה ב"מרְקִיזָה" המצלה את חזית הבית. הן תזכרו שעד להכנסת האֵּירו יכולתם לשלם במרקים גרמניים, ואיתם אנחנו חוזרים למילה במשמעות של סימן וממנה המטבע Deutsche Mark, וגם גבולו של העם הדֶני, מדינת Danemark.
