רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 539 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

בעקבות הבחירות, מה נשתנה?

לחם צר דווקא בהייטק

זה אולי איננו תחליף למזון של ממש, אבל גם מעיסוק בשורש המילה מזון וגלגוליה אפשר לעשות מטעמים. נצא לסעודה של מזון רוחני.

השורש הוא זון שממנו כמובן גם תזונה, הזנה וגם חומרי-זינה כמו אלה המשמשים בייצור של כימיקלים למשל. ואם השורש מזכיר לכם משהו, זה מפני שנתקלנו בתצורה חריגה שלו בכיתות הנמוכות, כאשר מטעמי שמירת נפשם הרכה של התלמידים, המארחת החביבה מיריחו רחב הוצגה כמוכרת מזונות, וכמאמר השיר "והיא בכלל לא ידעה שהיא כזו". האמת היא שגם אין קשר לשוני, כי אלו שני שורשים שונים. המזון כל-כך בסיסי וראשוני בחיינו, עד שיוחדו לו ברכות שונות, לפני הארוחה וגם אחריה, כולל ברכות ייחודיות למינים שונים שלו. כך אצלנו "אֵּל זָן וּמְפרְנֵּס לכֹל וּמֵּטִיב לכֹל וּמֵּכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיוֹתָיו" בברכת-המזון, וכך גם בתרבויות ובדתות אחרות. וכשיש לאדם בעיות ייאמר עליו "קָשִין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" לפי הגמרא.

איור מתוך גיליון 539

רבים מהעובדים בחברות הייטק ואחרות שמשלמים את ארוחתם באמצעות כרטיס סִיּבוּס אולי יופתעו לדעת ש-cibus הוא מזון בלטינית, וממנו מילים דומות בלשונות שינקו ממנה. יש אפילו דעה שמאכל-הדגים סֶבִיצֶ'ה קיבל את מקורו המילולי מכאן. מ-cibus נוצר גם הפועל הלטיני cibare, להזין, בעיקר בעלי-חיים. ההקשר העברי המפתיע שלו הוא למונח העברי פת-קִבָּר, פת-לחם שמייצגת את הארוחה הגסה, ולחם הוא לא אחת כינוי כללי למזון בכלל, בעיקר המזון הבסיסי והחשוב יותר לקיום. כמה רעה היא פת-קיבר ניתן ללמוד מן הגמרא: "ג' דברים מרבין הזבל וכופפין את הקומה ונוטלין אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם אלו הן פת קיבר ושֵּכר חדש וירק חי... שלשה דברים ממעטין את הזבל וזוקפין את הקומה ומאירין את העינים אלו הן פת נקייה בשר שמן ויין ישן פת נקייה". גם המילה הלטינית cibarius החלה כשם-תואר למה שקשור במזון, אבל התגלגלה להיות מזון שמחולק בהקצבה, לחם שניתן לעבדים, אם תרצו לחם צר שמוגש עם מים לחץ.

ההקשר הלשוני הבא לוקח אותנו הלאה אל קב חרובים, ולסיפור על התנא רבי חנינא בן-דוסא שעליו נאמר כי כל העולם מתקיים בזכותו: "בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת". קב הוא מידה תלמודית לנפח, בדרך כלל של דברים יבשים, אבל מדברים גם על עשרה קבין של יופי. לענייננו, המילה העברית קב התגלגלה, לפי חוקר-המילים ארנסט קליין, למילה היוונית kabos שהיא מידה של יבול, של מזון – ומצד שני, יש טענה ש-kabos הולידה את cibus הלטינית, וגם עניינה של המילה היוונית הוא יחידת-מזון מינימלית, כזו המספיקה רק לקיום! הלטינית גם תרמה לתחום ההזנה והגדילה את התחילית al שתמצאו במילים רבות מעולם-תוכן זה – מ-adult ועד old – ולענייננו, alimentary פירושו מֵּזִין ו-alimony הם דמי-המזונות שנפסקים בהליך-גירושין.

איור מתוך גיליון 539