עשינו רוח אבל יצאנו ברווח

בוודאי רווח לכם מכך שה"רגע" עוסק במילה רֶווח, וגם במילה רוּח – ולשתיהן, פרט לצליל דומה, יש הרבה משותף. "כנראה אין לפנינו במילים כגון רוח, רווחה, אלא מבטא אחר של רוח... כי מצד העניין אין הרווח שבין שני דברים אלא הרוּח (ז"א האוויר) שביניהם" כפי שמעיר מילון בן-יהודה. ואם חיפשתם מקום שבו דרים שניהם בצורה פיוטית, הוא נמצא כמובן בתנ"ך: "וְהיה בהְיוֹת רוּח אֱלֹהים אֶל שאוּל וְלקח דוד אֶת הכנּוֹר וְנגֵּן בְידוֹ וְרוח לְשאוּל וְטוֹב לוֹ וְסרה מֵּעליו רוּח הרעה".

נשאף רוח ונסגור רווחים, ואולי גם נפיק מכך ריח משכֵּר: גם בלועזית, המילה flavor שמוצמדת לתחום הטעם, עניינה העיקרי והמקורי דווקא ברֵּיח, והיא כנראה מן הלטינית flator, זה שנושב (משיב הרֵּיח אם תרצו) שאת עקבותיה תמצאו למשל במילה inflation, ניפוח. עם הרוח הנושבת בשורות המילים, רווח והוקל לנו.

מעבר לשימוש הלשון שעניינו רווחת האדם, הלך ורווח השימוש במילה כדי לציין תופעה שמתפשטת, ובכלל כל מה שגדל ומתרחב, למשל הלכה רווחת בישראל, שמועה רווחת, מנהג רווח ועוד. זה, בצד מקומות מרווחים, כאלה שיש בהם מירווח נאה בין אנשים שעומדים בהם, וכך גם רווחים בטקסטים כתובים. דברים מרוויחים, אומר המילון, הם דברים המתקבלים על הדעת בניגוד אל דברים דחוקים, כאלה שמתקבלים ומובנים בדוחק. בלשון ימי הביניים, זווית נרווחת גדולה מ-90 מעלות, ומשולש ישר-זווית "הוא הנקרא מרוויח הזווית".

כלום רווח לכם? השאלה היא איך מפיקים מכך רווח, ובכלל איך המילה רווח – במובנה הכלכלי והכספי – מגיעה לכאן? שוב המילון לעזרנו: "והרוויח הסוחר וכדו', רווח לו ע"י שקיבל יותר משהוציא". לעיתים, זה חיובי מאוד: "הכל מתברך, משא ומתן מתברך והפרגמטוטין [הסוחרים] מרוויחין" אומר המידרש – ולעתים יש גם רווחים בלתי כשרים, ועליהם אומר הכתוב: "על מה שהם [מלווים בריבית] מרוויחין הם מתחייבין שהן עושין את התורה פלסטר ואת משה טיפש. אמרו, אילו היה משה יודע שכך אנו מרוויחין לא היה כותבה". הרווחים הם כמובן נשמת-אפו של כל עסק, ושל הכלכלה בכלל, ולכן התגלגלה המילה לשורה ארוכה של מונחים בתחום זה: מחֶשבון רווח והפסד של כל פירמה בצד המאזן שלה, דרך השאת רווחים ששומעים בה את צליל המילה תְשׂוּאה מאותו עולם תוכן – ועד חלוקת רווחים לבעלי המניות בצורה של דיבידנד, מלשון to divide, לחלק. ולצידם, ייזכר לטוב המלכ"ר, ראשי תיבות של מוסד ללא כוונת רווח, שכל כוונתו להרוויח לאנשים ולא להרוויח כסף. והכי טוב, שהרווחה והרווח יבואו לנו ביחד: "פרְנְסֵּנוּ וְכלְכְלֵּנוּ וְהרְויחֵּנוּ, וְהרְוח לנוּ יְי אֱלֹהֵּינוּ מְהֵּרה מכל צרוֹתֵּינוּ" אומרים בברכת-המזון.

שמתם לב למירווחים שיש בין המילים? במחשבים, ולפני כן במכונות-כתיבה, אחראי להם המקש הארוך. והרי לכם פרט-טריוויה מעניין: במכונות כתיבה, המירווח שהוקצה לכל אות ואות היה שווה (האות ו' תפסה אותו מקום כמו ש') ולכן, כדי להבחין היטב בין משפטים, הוראות ההקלדה היו לשים רווח כפול בין משפט למשפט! עם המצאת מעבד התמלילים הממוחשב שדאג לרווח יחסי לכל אות ואות, התייתרה ונעלמה ההנחייה הזו.

המקש הארוך לרווח נקרא באנגלית space bar – מפני שבמכונות הכתיבה העתיקות שימש לכך מוט, bar באנגלית, מן הלטינית barra, מוט, מחסום. ועכשיו, תוכלו להתרווח על הבר, מפני ששמו גם הוא מכאן: המוט התגלגל למוסד השתייה החריפה על שם מוטות הדלפק. וגם לבתי המשפט הגיע מן המוטות שהפרידו בין המתדיינים לקהל באולם. לכן, עורך דין המופיע בבתי משפט נקרא באנגלית barrister. לקוחותיו, מגיעים לעיתים להיות behind the bars, אחרי הסורגים, בכלא, ובינינו לבינם יש barrier, מחסום. מוטות מעודנים יותר, אבל אותה מילה, תמצאו גם ב-barcode וגם ב- bar-graph , גראף עמודות שמשמש לא אחת את הסטטיסטיקאים להסביר את מירווח-הטעות שלהם במונחי רווח בר-סֶמֶךְ.