השתתפות חובה

אני שותף לכמיהתכם הנסתרת לדעת על גלגוליו העבריים והלועזיים של השורש שתף – וכשותפים-לדרך, אתם מוזמנים להשתתף במסע-המילים. אל דאגה, אין השתתפות עצמית.

שותפים היו מאז ומתמיד, בין אם לדבר עבירה – ובין באיחוד עסקי וכלכלי. מקורותינו עסקו הרבה בשאלות כלכליות ובהסדרת היחסים בין אנשים גם במישור זה, וכך נכתב פרק השותפין במסכת נזיקין, שעוסק לא רק בצד העסקי של השותפות אלא בחיים זה לצד זה: "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע... לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהן". המסכת עוסקת גם במיגוון נושאים אחרים מחיי יומיום: "נפל הבית עליו ועל אשתו" – איך מחלקים את הרכוש שנותר בין יורשי האשה ויורשי הבעל? וגם מתחום תרבות הדיור: "לא יפתח אדם חלונות לחצר השותפין... בנה עלייה על גבי ביתו, לא יפתחנה לחצר שותפין; אלא אם רצה, בונה חדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו, ופותחה לתוך ביתו".

השותפות איננה רק במישור היחסים הכלכליים. כך הומצא המונח שו"ס, שותף-סוד שראוי לדעת סודות כמוסים. ומנגד, לרוב בקונוטציה שלילית, המשת"פ שפועל נגד הציבור שהוא בא ממנו. גם המספרים זוכים בתרגילי חיבור וחיסור למכנה משותף שמחדשי המתמטיקה והלשון העברית בימי הביניים כינוהו "מספר שיהיה דיין ומוכיח ועל פיו יצא דיני החלקים בכל דרכי החשבון". כך נראה הטקסט לתרגיל הכפל 2/3 X 2/3=4/9 : "אם יאמרו לך חשבו [=כִפלוּ] שני שלישים בשני שלישים כמה הם... ובאֹ וחשוֹב [=כְפוֹל] השלושה על שלושה כשם החלק השני, ויהיו ט'. ואתה משים המספר הזה למוכיח [=מכנה], ואחר תחשוב מנייני החלקים [=המונה] והוא ב' על ב' והוא ד'". אמנם זהו מכנה רגיל, אבל בגלל המכנה המשותף לנו, אהבת הלשון, לא יכולתי לא לשתף אתכם בטקסט הנפלא.

השיתוף התפשט גם לתיאוריה ולפרקטיקה החברתית. תורות הסוציאליזם והקומוניזם עניינן בשיתוף, וגם המילים מוכיחות זאת. ההגשמה האולטימטיבית היתה כמובן בתנועה הקיבוצית, באגודות השיתופיות וגם במושב השיתופי. ולעירונים - בית משותף. במילון האטימולוגי של אברהם שטאל לערבית מדוברת מופיעה המילה כֻּבנִיֶה כשם ערבי-ארצישראלי לקיבוץ! (במילונים אחרים לא מצאתי זכר לכך) ההסבר: קיבוץ הוא חברה שיתופית, והמילה הערבית "נגזרה" מ-company, שהיא לעצמה צירוף של עִם+ panis, לחם. מי שאוכל לחם עם חברו חזקה עליו שהוא חי איתו בשיתוף. כשהיינו קטנים אמרנו "בלי שוּתָף ובלי חוּטָף, הלוקח הוא גנב", כלומר ה"כיבודים" (היום זה חטיף) הם שלי ורק שלי. ואם זה לא מתאים לך, אני ממש ממש משתתף בצערך!

דרך ארוכה עברה השיתוף מן התיאוריה החברתית האידילית – ועד השוֹתְפָה, תוכנה שיתופית, shareware באנגלית. לא מעט עוסקים בכך שותפים ששמותיהם מקשטים ניירות-מכתבים של משרדי עורכי-דין. ובכלל, חשוב מאוד שלך ולשותפך/תך לחיים תהייה שפה משותפת. פעמים רבות שותפים עושים ביניהם "שירקֶס" – בדרך כלל יש כאן הֶקשר לשותפות לא-כשרה – מילה שנלקחה מן הערבית שְרִיכ, חבר, ו-מֻשארכֵּה שהיא שיתוף – עם סיומת בניחוח יידיש.

גם הלועזית מקשרת את השותפות והחברה: social (וכן כמובן גם סוציאליזם ו-society) נגזרה מ-socius שהוא בלטינית חבר, בעל-ברית. בשפות רבות רווח השימוש במילה פרטנר; האיטלקית שמרה על socio כשותף עסקי וגם עמית, חבר באגודה. לימים, המילה התייחדה יותר לעניין החברתי – לכן, סוציאליזציה היא בעברית חִבְרוּת – וגם הקומוניזם מוזכר יותר כדוקטרינה מדינית ופחות בגלל השתפנות. מ-socius גם association, שותפות של כמה אנשים למטרה מסויימת, כמאמר התפילה בראש השנה "וְיֵּעָשוּ כֻלָם אֲגֻדָה אֶחָת, לעֲשות רְצונְָך בְּלֵּבָב שָלֵּם".

נהניתם לקרוא? שתפו את חבריכם!