ח

אתם מתקשים להחליט מהו הנושא הפעם? נטיל קוביה ונראה מה מקורה ולאן התגלגלה.

קוביה היא מן היוונית kybos – אבל השורש הוא דווקא מן השפות השמיות: מילה דומה קיימת בערבית כדי לציין קוביה, ואתם מכירים אותה היטב: הכעְּבָה המקודשת במֶכָה, פירושה בדיוק הקוביה, וחוקרי הלשון יודעים לומר שהאות ע' בלשונות אלה התחלפה ביוונית ל-y. קוביה היא גוף גיאומטרי, אבל יחסי-הציבור הרעים שלה נקבעו כששימשה מהמרים מפוקפקים. כך נוצרו המִשְחק שנקרא קוּבְיָא וביוונית kybeia, והקוּבְיּוסְטוּס, המהמר. על ההימורים אמר הרמב"ם: "שְחוק ידוע... על תנאי שמְשימין כספים למי שיעשה כך או שלא יעשה, שייקח אותן כפי שמסכימין באותו השחוק". ואם תמהתם אם מדובר במשחק תמים, המִשנה במסכת סנהדרין קובעת "ואלו הן הפסולין [לדוּן ולהעיד] המשחֵּק בקוביא, והמלווה ברבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית". פירש ר' עובדיה מברטנורא: "המשחק בקוביא - פסול לעדות. לפי שאינו מתעסק ביישובו של עולם, ואסור לאדם שיתעסק בעולמו, אלא או בתורה וגמילות חסדים, או בסחורה ואומנות ומלאכה שיש בהן יישובו של עולם". דוסטוייבסקי כתב על מהמר כפייתי רומן בשם "הקוביוסטוס - מרשימותיו של איש צעיר".

מן העולמות האפלים אנחנו חוזרים לגיאומטריה ולמתמטיקה שהעסיקו מאוד את הדורות הקודמים. המלומד אברהם בר חייא מראשית המאה ה-12, שכבר הוזכר כאן לא אחת, חיבר בין הגוף הנִפחי הנקרא קוביה ובין המספר בחזקה השלישית: "והמספר המעוקב... הוא הגוף השווה אשר אורכו ורוחבו ועומקו או קומתו שווים, והמספר הזה הוא המספר הנקבץ מכפל מספר המרובע במניין גדרו, כגון מספר ט' אשר הוא מרובע [3 בריבוע]. אם אתה כופל אותו במניין מספר גדרו אשר הוא ג', יהיה 3 המספר הנקבץ כ"ז והמספר הזה נקרא מספר מעוקב". בקצרה: 3X3X3 = 3 = 27 . מכאן, כמובן הגענו למטרים מעוקבים או מ"ק, מידת נפח שזכורה לכל מי שכָשל בשאלת הברזים שממלאים בריכה. ומכאן גם הקוּּבטוּרָה, למשל הנפח של חדרי-קירור.

הקוביות חרגו מזמן מעולם המשחק, ובעולם המודרני דיברו על זרם הקוּּביזם באומנות – ולא פחות מזה על ה"קוביות" בבטנם השטוחה של שחקני-קולנוע שבוודאי לא אכלו יותר מדי קוביות- שוקולד. תיזכר לטובה גם "הקוביה ההונגרית" של הממציא ארנו רוביק. ואם כבר בענייני לשון עסקינן, נזכיר את הביטוי הציורי "מחרּבֵּן קוביות" על מי שמתעייף ומתאמץ מאוד - על סמך גיאומטריה לא-ידידותית בעליל – וגם כאן יש גיוון מעניין: העיסוק הביזארי בגימטריה הוליד את אתר האינטרנט שנותן מקבילה גימטרית לכל ביטוי שתבקשו. "מחרבן קוביות" = 824 = "אם תרצו אין זו אגדה" (ועוד כמה צירופים מעניינים!)

הקוביתיּות ממש מזמינה קישור למבנים, וכזו היתה ה"אשְקוּּבית", מבנה מגורים שמורכב מקוביות בטון גדולות שנוצרו במפעל הבטון של חברת "אשדר" באשקלון. האשקוביות נפוצות בשיכונים שבנה משרד השיכון וגם ביישובי יהודה ושומרון. ואם אנחנו כבר בארכיטקטורה, עוד שתי תפניות: ה-cubicle שבו מצטופף ההייטקיסט - למרבה ההפתעה, לקוביה שלו אין קשר ל-cube הלועזית. השורש הוא דווקא הפועל הלטיני cubare, לשכב, שתמצאו גם באינקוּּבטור על שם השכיבה, הדגירה על הביצים – וגם ב-concubine, פילגש, באופן לא מפתיע גם כאן לציון השכיבה. ואם כבר היינו במחוזות הימורים וזימה, קֻבָּה שמוּכֶרת יותר בצירוף קובת-סמים או קובת-זנות – גם לה אין קשר לקוביה. קובה כזו היא דווקא מבנה או אוהל מקומר, קוּבְתָא בארמית שנקשר שמה לשימושים אלה, והיא מן השורש קבב שפירושו לקמר, לכופף. היא לא נעצרה כאן, כי מן הערבית אלקוּבָּה, חדר מקומר, היא הגיעה ל-alcove באנגלית, alcoba בספרדית ו-alcôve בצרפתית, כולן במובן של קמרון או גוּמחה בחדר, שבלי ספק נעים מאוד לשבת בהם עם משקה מצונן ב- ice-cubes.