מקבלים תיקונים

תקנו אותי בבקשה אם אני טועה, אבל גם השורש תקן ראוי ל"רגע" משלו. אז כדאי שתתקינו עצמכם לסעודת-המילים, ונתקן את מה שטעון תיקון.

השורש – כפי שאנחנו מכירים אותו בהוראות השגורות של הכנה, יישור, תיקון מה שהתקלקל וכדומה – קיים במובנים אלה גם בלשונות-האחיות ערבית, ארמית ואחרות. המעניין הוא, שהמשמעויות שנוספו לו עם הזמן חורגות לא אחת מן המקוריות, אף כי השוֹנוּת (שלא לדבר על סטיית-התֶקן) אינה גדולה, והן נשארות באותו עולם-תוכן. נתחיל דווקא במשמעות שאינה מקובלת היום, ולפיה תיקן פירוש קישט עצמו, ובתלמוד נאמר "ולא ילבש גבר שמלת אשה, שלא יתקן איש בתיקוני אשה".

אבל, התיקון המוכר לנו שולט ברוב המשמעויות. אפשר שיהיה זה תיקון הנפש, שהוא מושג שכיח בקבלה, וראוי מאוד להקפיד בו ולא להסתפק בתיקון הגוף. מי שאינם עושים כך, נאמר באחד מהכתובים, "הינם כמו אדם שמׂשים כל השתדלותו בתיקון סוסו שיהיה בריא וחזק ויפה, ומתרשל בתיקון נפשו". אפשר בהחלט להבין מדוע התיקון לסוגיו הוא חלק מהעולם הרוחני: עוסקים שם בתיקון המידות, וגם בתפילות ומעשים שנועדו "לתיקונו וליישובו של עולם". כאן תמצאו את "תיקון הכללי", עשרה פרקי תהילים שניגלו לר' נחמן מברסלב כסוד מן השמיים לתיקון כנגד חטאים ועוונות. "תיקון חצות" הוא לקט של קינות ותפילות על חורבן בית המקדש שראוי לאומרן לאחר חצות. וכך גם "תיקון ליל שבועות" שזוכה לעדנה בעת האחרונה, ולפי גרסה אחת הוא דווקא ממשמעות קישוט, כי אומריו הם שושבינים המקשטים את הכּלה-התורה. קיימים גם "תיקון הטל" ו"תיקון הגשם" הנאמרים בראשית הקיץ ולפני עונת הגשמים. ובמקום אחר נאמר: "הַשְׁכִּּיבֵנוּ אָבִּינוּ לְׁשָלוֹם... וְׁתַקְׁנֵנוּ מַלְּׁכֵנוּ בְׁעֵצָה טוֹבָה מִּלְׁפָנֶיָך". האומר את כל אלה בוודאי רואה עצמו מקיים את לשון פרקי אבות: "הָעוֹלָם הַזֶה דּוֹמֶה לִּפְׁרוֹזְׁדוֹר בִּפְׁנֵי הָעוֹלָם הַבָא; הַתְׁקֵן עַצְׁמְׁךָ בַפְׁרוֹזְׁדוֹר, כְּׁדֵי שֶתִּכָּנֵס לַטְׁרַקְׁלִּין".

הלשון המודרנית לקחה את התיקונים בעיקר למקומות המוכרים לנו, ובדרך כלל היא שמרה על האימרה האנגלית if it ain't broke, don't fix it . אבל מה שאיננו כזה, ראוי שיהייה לו תיקון – ואחת הדרכים היא לתקן תקנות שכמה מהן איתנו כבר מאות שנים. למשל, "תקנת השבים" שמקורה בתלמוד ולפיה יש להקל על גזלן המעוניין לחזור בתשובה, כגון שיוכל להשיב לנגזל כסף במקום החפץ שגזל ממנו. עקרונותיה היו הבסיס לחקיקת "חוק המירשם הפלילי ותקנת השבים" משנת 1981. בדיוני הכנסת נדונה רבות הזכות העומדת לכל אדם לחזור בתשובה מחטאיו, אבל היא אינה מוחלטת וכפופה לסייגים. "משה רבנו גזר כמה גזרות ותיקן כמה תקנות וקיימות הן לעולם ולעולמי עולמים" נאמר בתלמוד, והיום אנחנו חיים עם שורה ארוכה של תקנות – המוגדרות חקיקה משנית ומותקנות מכוחם של חוקים – ביניהן תקנות התעבורה, הביטוח הלאומי והתקנות לשעת-חירום. ואנחנו רוצים לחשוב שחל עליהן מה שנאמר על הלל הזקן שפעל למניעת ההשתמטות מהחזר הלוואות ולפיו "הלל התקין פְׁרוֹזְׁבוּל מפני תיקון העולם".

מעבר לתיקון העולם ולתקנות, רווחים בלשוננו גם ההֶתקן והמיתקן (לאימונים, או כזה של נשק גרעיני, וגם להמתקת מי-ים), גם ה"תיקונצ'יק", וכמובן התקנון שמכתיב איך צריכים הדברים להיעשות "לפי הספר" - ורצוי מאוד שיהיו בעניין תקינה ותווי-תקן. אבל אם לא שומרים עליהם ואוכפים אותם – מה הועילו חכמים בתקנתם? וזה חשוב אפילו יותר משמירת התקינות הפוליטית שדורשת להיות politically correct . אנחנו ניקח לכאן דווקא את המילה האנגלית repair ודומותיה בלשונות אירופיות אחרות, שהיא מן הלטינית reparare, לתקן, ומילולית להכין מחדש, וממנה למשל גם to prepare, להכין. באנגלית, תֶקֶן הוא standard, מילה שהחלה במשמעות של דגל מלכותי, והיתה עם הזמן לתקן מלכותי של מידות ומשקלות.