יישובי קו האימוּת: ירושלים, בני ברק, כפר מנדא
אם אין עוגות יאכלו בייגלה
אם אין לחם (למרות שהמדף במרכול מתפקע מעשרות סוגים) נאכל עוגות – או לפחות נעוּג סביב השורש.
עוּגָה מופיעה כך במילון, בכתיב מלא, ולא בצורה המקראית כמו בפסוק "עֻגֹת מצוֹת כִי לאֹ חָמֵּץ" בסיפור יציאת מצרים או בדברי אליהו הנביא לאשה האלמנה בצידון: "אךְ עֲשִי לִי מִשָם עֻגָה קְטנָה בָרִאשֹנָה". והסיבה לכך היא שמקורה הלשוני של העוגה הוא בשורש עוג שמשמעו לצייר עיגול – ומכאן נגזרה העוגה (שאינה תמיד עגולה!) ומכאן גם הפועל לעוג שפירושו גם לצייר מעגל – וגם לאפות עוגה. כדי שהבלבול יהיה שלם, התחנכנו כולנו על שירו של אהרן אשמן "עוגה, עוגה, עוגה, במעגל נחוּגה" ששימר את המובן המקורי – אבל הספר, כפי שתראו כאן, כבר איחד את שני המובנים. חוני המעגֵּל קנה את שמו כחזאי ומוריד גשמים ולא כקונדיטור, ועליו נאמר במשנה כי "עג עוגה ועמד בתוכה", וכמעגֵּל הוא צר צורת מעגל ולא מבצק שמרים. נפלאות דרכי השפה: במקרא מופיעה המילה מָעוֹג, פעם אחת במובן של מאפה – ופעם אחרת במובן של העוָוייה של הפָנים המבּיעה בּוּז או לעג. מה אומר המילון האטימולוגי על המובן השני? שכנראה נגזר מן השורש עוג, לצייר עיגול! ומי שיידע מדוע ניתן השם מָעוֹג לפרח שנקרא בלועזית Lavatera – באתר של האקדמיה ללשון הפירוש הזה כלל אינו מופיע – יקבל עוגה כפרס. מאפה, לא העווייה של בוז.

בתוך משפחת העוגות, מקום כבוד יש לכעךְ, עוגה עגולה, ובקיצור בייגל. קרובותיה הן כעְכָא בארמית ששאבה מן הפרסית קאק, וממנה גם המילה הערבית קא'ק. ולא, אין קשר ל-cake. הפרסים העתיקים שהנחילו את המילה אינם אחראיים כמובן למעשיהם של דורשי-רעתנו הנוכחיים בטהרן, שכל מעייניהם בהשגת "עוגה צהובה" כמו זו שבתמונה, שהיא אבקה מרוכזת של אורניום ומשמשת בין היתר ליצור דלק גרעיני ונשק גרעיני. הם בשלהם, ואנחנו מראים להם פעם אחר פעם שהשגת המטרה הזו ממש לא תהייה piece of cake. אפשר שאנחנו עושים את זה בין היתר על ידי תקיעת cookies זדוניות בגלגלי המחשבים שלהם? cookie היא הקטנה של המילה cake שקיימת בתצורות דומות בצפון אירופה, למשל Kuchen בגרמנית – ולכל אלה אין קשר למילה cook.

לשונות אחרות באירופה, אלה הקרובות ללטינית, בחרו לקשור את העוגות עם התערובת המשמשת לאפייה, או נכון יותר לצורתה העיסתית, עם גלישה גם למאכלים שאינם עוגה. הכל מתחיל ב-pasta הלטינית, שהיא העיסה. לעיתים, תמצאו את המילה במובן של משחה – כמו למשל toothpaste, או גם ממרח אנשובי כמו זה: . אותה מילה הגיעה גם לצרפתית ושם היא épât כמו למשל של כבד-אווז (ה"גגון" הקטן מעל המילה מעיד שבעבר היתה שם האות s(. אבל בעוגות עסקינן: באיטליה, אתה צריך להבהיר אם אתה רוצה אטריות שהן כמובן pasta – או pasta שהיא עוגה, שאותה קונים ב-pasticcio( pasticceria, עיסה, הוא גם מאכל וגם מילה לתסבוכת, עבודה לא טובה, מה שקורין באנגלית mess). הצרפתים טמנו ידם בקערת-הבצק, ומכאן ה-pâtisserie שאותה מנהל maître pâtissier (באנגלית master pastry chef) שלוגם מדי-פעם כוסית או שתיים של ליקר Pastis - ואוי אם מישהו מעובדיו יקדיח את התבשיל של ה- crème pâtissière שהתאזרח בתוכניות-בישול שהן ה- crème de la crème בלוח-השידורים שלנו. בתיאבון!

