מגדל וראשו בשמים

ב"רגע" זה אנחנו עולים לראש המגדל כדי לבחון במבט-על – את המגדל, ואת הצריח שלידו.

מגדל הוא כמובן מן השורש גדל, וזה מתבקש במתן כינוי למבנה שגודלו הוא התכונה המאפיינת אותו. בערבית משמשת מילה דומה מאוד, ועל הרצף המילולי הזה מצוייה העיירה הערבית אל מג'דל שהתקיימה עד מלחמת העצמאות – ובעקבותיה, באותו מקום, שכונת מגדל בעיר החדשה-ישנה אשקלון. כמו כן ישנו המגדל שבראש המסגד, minaret בלשונות אירופה, שהוא מן המילה הערבית אל-מנאר (מגדלור, משוּאָה, וגם שמה של תחנת-הטלוויזיה של ארגון חיזבאללה), והכל מתקשר לנֵּר ולמנורה בעברית. מכאן גם שמו של קיבוץ מְנָרָה-רמים בגליל העליון.

המגדל בולט בשטח לא רק מבחינה טופוגרפית אלא כאמירה של ממש. לכן היתה מרכזית כל-כך – מבחינת העשייה, וגם מבחינת התגובה האלוהית – פרשת מגדל בבל, עת אמרו האנשים "הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָל וְראֹשוֹ בשָמיִם וְנעֲשֶה לָנוּ שֵּם פֶן נָפוּץ על פְנֵּי כָל הָאָרֶץ". והסוף היה: "על כֵּן קָרָא שְמָּה בָּבֶל כִי שָם בָּלל יְהוָה שְפת כָל הָאָרֶץ וּמִשָם הֱפִיצָם יְהוָה על פְנֵּי כָל הָאָרֶץ". גם את עוזיהו המלך אנחנו זוכרים (הודות לשיר ששורשיו במקורות) בגלל "ויִבן עוזיהו מגדלים בירושלים ויחזקם / ויִבן מגדלים במדבר, ויחצוב בורות רבים".

אבל, ייחודו של המגדל הביא גם לשימוש במילה כדי לציין דברים נאים, ומה נאה יותר מן הדימוי של מחבר שיר השירים: "כְמִגְדל דָוִיד צוָּארְֵּך בָּנוּי לְתלְפִיוֹת".

המגדל יכול להיות גם חלק מביצורים של עיר ואז הוא ייקרא מגדל-עוז, ובלועזית bastion, מן השורש שהביא לעולם גם את הבסטיליה, ופירושו לבנות, לחבֵּּר. מגדל אחר, גם הוא לשימושים צבאיים בעיקר, הוא הצְרִיח (בשווא), שאומנם אפשר לצרוח מעל לראשו, אך לא זה המקור אלא מילה דומה בערבית שפירושה מגדל. צריח כזה לכד את דמיונם של מי שנתנו שמות לכלי השחמט, ותמצאו ארבעה כמותו בארבע פינות לוח-המשחק. מכאן גם הפעולה בשחמט שנקראת הצְרָחָה ובאנגלית to castle. במקורות עבריים הוא נקרא גם מגדל. ומכיוון שכאן אנחנו חשופים בצריח, נזכיר כי לעתים מכנים את כלי-המשחק טוּרָה, בהקשר ישיר ל-turris, מגדל בלטינית, הורתן של המילים בכל לשונות אירופה: tower באנגלית, torre באיטלקית, La tour Eiffel בצרפתית ו-Turm בגרמנית. מאותה משפחה גם turret, מגדל קטן, והשימוש הרווח הוא כזה שמאכלס תותח, בטנק או באוניית-קרב למשל. על אונייה כזו יכול שישרתו חיילים בדרגת טוראי, אבל שמם בא לא מן הצריח – אלא מכיוון שהם הולכים ומסודרים בטוּר. חוקר-המילים קליין קושר לכאן גם את האֶטרוּסקים, תושבי אֶטְרוּרִיה (היום טוסקנה) באיטליה של לפני האימפריה הרומית, שנקראים גם טִירֶנִים (ומכאן הים הטִירֶני שבין איטליה לסרדיניה וקורסיקה), ולדעתו שמם מן המילה היוונית tyrsis, מגדל, עיר עם חומה, הקרובה למילה הלטינית.

ולמרות ה-turris שהיא מקור כל המילים האלה – לשונות אירופה משמרות, אולי שלא מדעת, את המקור העברי, בכל פעם שהן מדברות על Maria Magdalena, "שליחת השליחים" ומן התלמידים הקרובים ביותר של ישו הנוצרי, שהיא לא אחרת ממרים המגדלית, ומוצאה מן העיירה מגדלא שלחוף הכינרת, סמוך למקום שבו נמצא היום היישוב מגדל.