האקס המיתולוגי יוצא בחוץ

"וחוץ מזה, מרקיז הכל בסדר". על המרקיז כבר כתבנו לפני 400 גליונות כי תוארו נגזר מן המילה שיצרה גם את marches באנגלית, אזור גבול או שוליים, שהוא שלט בו. הפעם, נפנים את המילה חוץ.

השימוש השכיח והמקובל במילה הוא בצירוף חוץ מ-. השימוש השני הוא חוץ שמנוגד לפנים, בין אם הוא עומד בפני עצמו, ובין אם בתחילה של ביטוי, כגון הפרייה חוץ-גופית, חוץ לארץ – וחוץ מאלה שמנינו, עוד כהנה וכהנה ביטויים. אחד מן המפורסמים ביותר הוא "תצא בחוץ!" שהטיח הרב הראשי עובדיה יוסף בכתב הטלוויזיה. כמה ממשתתפי התקרית הזו נראים למתבוננים מבחוץ, איך לומר, חוּצָנים.

גם מקורותינו משופעים בשימושי-לשון הכוללים את המילה חוץ. כמו בלשון המודרנית, אומר התלמוד הירושלמי "מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות". ואם לא ידעתם, לפי המשנה "כל השופרות [לא העיתונאים והפרשנים המכונים כך היום!] כשרים חוץ משל פרה". וכך גם ביטויים שעניינם המיקום: "וּמֹשֶה יִקַח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד". במקורות תמצאו גם את הביטויים מִלְגַו ומִלְבַר כדי לציין פנים וחוץ. מִלְגוֹ או מִלְגַו הוא פְּנים, וכפי שמסבירה האקדמיה ללשון, דְבָרִים בְגוֹ הם "דברים בתוך", והכוונה שיש ממש בדבר, משהו מסתתר מאחוריו. וכך פירש רש"י את מטבע הלשון הזה בתלמוד: "יש כאן דברים מסותרים [=נסתרים] בדבר זה, וצריך לתת להם לב". בימי הביניים התארך הביטוי ל"יש דברים בגוֹ" וכך הוא רווח בימינו. ואילו חוץ הוא בַר, וגם אותו תמצאו בביטויים שונים, מהוצאת חוץ ומשחק-חוץ בספורט, חיות-בר שגרות בטבע, בחוץ – ועד "בר מינן", ביטוי ארמי מימי הביניים שתרגומו המילולי "חוץ מאיתנו" ולכן הוא כינוי לאדם מת. המילה הארמית בַר במשמע "חוץ" חדרה לעברית גם בביטוי היפה "אין תוכו כְבָרוֹ", מי שפנימיותו וחיצוניותו אינן שוות.

חוץ, והשורש שמאחוריה, קשורים בצליל ובמובן גם לשורש חיץ שממנו נגזרה המחיצה המפרידה בין הפנים לחוץ; וגם למילה חיצון שבנוייה לפי התבנית של תוך ותיכון; וכל זה נכתב כאן בראש-חוצות, מתוך כך שבעבר המילה חוץ שימשה גם כדי לציין רחוב – והיא מתחברת יפה לביטוי העכשווי "פרסום חוצות", כזה שמופיע בשלטים הנטועים ברחובות ובדרכים. "בָנַיְִך עֻלְפוּ שָכְבוּ בְראֹש כָל חוּצוֹת" מוכיח הנביא ישעיהו.

חוץ מעברית, כמה מפתיע, קיימות גם לשונות אחרות, וגם להן חוץ משלהן, בהרבה מקרים כתחילית למילה מורכבת. התחילית היא ex, כדי לציין מה שמחוץ – בין אם אלה מדבקות או חותמות ex libris , מספרֵי פלוני; ובין אם זה "יום האקס" שבו מתחילות מניות להיסחר מחדש בבורסה בלי הדיבידנד שחילקו; ובין אם זה האקס המיתולוגי שמדברים עליו כל-כך הרבה (בוודאי יש לו אקס-פקטור, משהו מיוחד, אבל הפעם זו האות X לבדה ולא ex); או שטח שהוא אקס-טריטוריאלי; וכמובן במילה exit שמבטאת יציאה החוצה, מאולם הקולנוע או מן הבעלות על הסטרטאפ בתמורה לכך וכך מצלצלים בחשבון הבנק, במטבע-חוץ כמובן. ה-ex נמצא גם במילים שלא הייתם חושבים שהן מבטאות יציאה או הפרדה: כך למשל אקסטזה, צירוף של ex + statis, במשמעות של הזזה, הפרדה, מן המצב הנכון. הפירוש הזה הוא ממש אקסטרה מעניין. אל דאגה, לא תישאלו על משמעות זו בבחינות הבגרות, גם לא אלה האקסטרניות, החיצוניות. וגם לא יוצגו לכם בעיות מתחום המתמטיקה העוסקות באֶקסטְרַּפוּּלַציה, שיטה להעריך בקירוב נתונים לא ידועים, על סמך אחרים שידועים, חִיּּוץ בעברית יפה.