פרח הורטנסיה למאהבת החצרונית

"ויאֹמֶר המֶלְֶך מִי בֶחָצֵּר" שואל המלך אחשוורוש באחד הרגעים המכוננים מבחינתו של המן הרשע, ואנחנו בעקבותיו נצא לחצר, ונעסוק גם בחיזורים ובאהבה.

המובן המקורי של חצר היה כפר קטן, חווה, קבוצת בתים בשדה. אבל, גם השימוש המקובל מופיע במקורות, ולפי רש"י "כל חצרות שבתלמוד לפני הבתים ויוצאים דרך חצר לרשות הרבים או למבוי". במשנה תמצאו את הגרסה המוקדמת לחלום הנדל"ני של בתים צמודי קרקע: "בתי החצרים, נותנים להם כח היפה שבבתי ערי חומה וכח היפה שבשדות". וכפי שקורה לא אחת, משמעות המילים חורגת ומקבלת חיים עצמאיים. כך נוצרו ביטויים שיוצאים מגבולות החצר: חצר-מוות הוא כינוי מליצי לבית קברות (כשֵּם, הוא מופיע כבר בתנ"ך אבל הקישור למחוז בשם זה בתימן הוא רק אטימולוגיה עממית); חצר-המטרה היא בית כלא, כמו שירמיהו הנביא היה נתון בו; חצר מהלֶכֶת היא כינוי לרכושו החי של אדם, אינוונטר בעלי-החיים; ואפילו חצר-הכבד, שֵּם אחר ללבלב שבגופנו.

החצר יכולה להיות קטנה וצנועה – אבל גם מפוארת וגדולה, ומכאן החצר המלכותית, ובכלל זו של כל בעל שררה – שגם אם אין לו חצר כמבנה ארכיטקטוני, יש לו בהחלט "חצר" של תומכים, יועצים, עוזרים ואוכלים מכף-ידו. מהר מאוד, החצר הזו היתה למושג בפני עצמו, והאנשים המסתופפים בה הם חצְרָנִים או חצְרוֹנִים (אותה מילה כמו שמו של בעל התפקיד הגורף את העלים היבשים ומתקן את הביוב, אבל בחצר המלכותית התגמול טוב בהרבה...) וכמובן, לא ייתכן שבתפקיד כזה לא יעברו גם כספים מיד ליד: "וראובן משיב שאינו רוצה לגלות החצרונים המקבלים את השוחד, כי יש סכנה בדבר" נאמר בספרות השאלות ותשובות. כן, כן, דבר לא השתנה!

את מראית העין יש לשמר. כל מה שקשור בחצר המלכותית קיבל את הילת החצרוניּות, ולכן מדברים על אהבה חצרונית ועל חצרוניּות, מנהגיהם ונימוסיהם של החצרונים. כחלק מהאהבה אנשים בוודאי מחזרים, ומכאן to court באנגלית שפירוש לחזר, והוא לקוח בדיוק מן המילה court שהיא חצר! את החיזורים הם בוודאי עושים בנימוס ובאדיבות, ומכאן courtesy באנגלית. court באנגלית ו-cour בצרפתית נגזרו מ-curia בלטינית המוכרת למשל כחצרו של האפיפיור. בספרד הגדילו ראש, ושם Cortes Generales הם שני בתי הפרלמנט. העניין אינו מוגבל לשפות אלה: אדון הופמן הוא בעצם חצרן או חצרוני (זה של החיזורים או זה של גירוף העלים, תבחרו בעצמכם), מפני שהוא איש ה-hof, החצר, מילה שתמצאו כתחנת רכבת וגם בשם הרחוב שלידה Bahnhofstrasse. החצר איננה רק מקומם של התככים והנימוסים אלא גם של הפעלת הסמכות השלטונית. אם קודם ראינו את חצר-המטרה שאליו מגיעים העבריינים, לפני כן הם נשפטו בבית המשפט – וזהו ה-court. והחצרונית המגונדרת שבציור, מדאם דה פומפדור, היא כמובן הקורטיזנה, הפילגש.

אם נעמיק עוד יותר בשורשים המילוליים, נגיע ל-cohort הלטינית שהיא חצר סגורה וגם קבוצה סגורה: בעבר הרחוק, קוהורטה היתה יחידה בצבא הרומי בגודל של גדוד מודרני – ואילו היום, המונח הזה משמש בניתוחים סטטיסטיים ואחרים של קבוצות מוגדרות, למשל קבוצת אנשים שניצלו למשל מאסון מסויים. לא במקרה נסמכה החצר אצל הגינה, כי השורש הלשוני הזה מתחבר גם ל-hortus בלטינית (וממנו אורטיקולטורה שעניינה טיפוח גנים), וכמובן garden, מילולית מקום סגור, חצר. לא תמיד הוא עטור פרחים, ולעתים הוא חצר-מיתחם, ובאנגלית, מאותו שורש, הוא yard – כמו זה של הסקוטלאנד יארד - שקרוב מילולית גם ל-górod, עיר ברוסית, אבל בלי שום קשר לאמת-המידה יארד שמקורה המילולי דווקא בענף או מקל.

זה המקום להוריד את המסך על המילה המעניינת הזו, ולציין שגם מסך, curtain באנגלית, נגזרה מכאן: מקורה ב-cortina, מסך או יריעה בלטינית, שמשמרת את רעיון הסגירה של ה-cohors – ולסיים בקישור לעיירת-הסקי היפהפיה Cortina d'Ampezzo באיטליה, שאירחה גם את משחקי החורף. עכשיו, צאו לחצר וראו אם כבר פרחה ההורטנסיה, שגם היא מאותו מקור מילולי!