רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 687 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

ממשלה באה, ההיא הולכת / והמבוכה לעולם נמשכת

מחזירים ציוד (מילולית, לא מטפורית)

מקריאת הפרק הזה תצאו עם מטען קטן של צֵּידה לדרך שנָצוד ביחד בשדה השורשים והמילים, ונצטייד בו לקראת המסע שיביא אותנו עד אמסטרדם. נא לא לשכוח לקחת צֵּידנית וציוד-כתיבה!

שני שורשים משתתפים כאן: צוד (קרוב אל השורש צדה) שעיקר עניינו הציִד של בעלי-חיים והשורש ציד שנגזר מן הראשון ועניינו בציוד ובהצטיידות. התצורה הראשונה היתה דווקא צדה, וכך היא מופיעה במקרא: "מכֵּה אִיש וָמֵּת מוֹת יּומָת. ואֲשֶר לאֹ צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָה לְיָדוֹ וְשמְתִי לְָך מָקוֹם אֲשֶר יָנוּס שָמָה", וזהו המקרה של מי שהרג בשוגג ויכול לנוס ולמלט את נפשו. "ואשר לא צדה" מפרש רש"י - לא ארב לו ולא נתכוון. אבל הצייד אכן אורב ומתנכל לבעלי החיים "וצוֹדה בקשתו חיות ועופות" (שוב רש"י) ואתם מוזמנים להוסיף לרשימה גם דגים, כי בקעת בית-ציידא, היא בקעת הבטֵּיחה בצפון-מזרח הכינרת, היא על שם הדגים והדייגים. עֵּשיו אחיו הבכור של יעקב שלח ידו בציד, ויצחק אביו הזקן שעיניו כהו ביקשו: "וְעתָה שָא נָא כֵּלֶיָך תֶלְיְָך וְקשְתֶךָ וְצֵּא השָדֶה וְצוּדָה לִי צידה (צָיִד)", סיפור שהסתיים במעשה-הרמייה של רבקה ויעקב. אבל המדרש בבראשית רבה אינו מניח לעשיו: צֵּידָנִי הוא כינוי למי שצד לב הבריות במעשי ערמה, "ויְהִי עֵּשָו אִיש יֹדֵּע ציִד, צָד אֶת הבְּרִיוֹת בְּפִיו". ה-shaming לא הומצא ברשתות החברתיות.

איור מתוך גיליון 687

הצִידה שאדם צד נהפכת מהר מאוד, מעשית ומילולית, לצֵּידה שהוא לוקח איתו לנסיעה. (וכך בדיוק גם זְוָד, צרכי מזון בארמית, שהתגלגלו למילה מזוודה). ולא רק מזון, אלא כל מה שישמש אותו – ומכאן ציוד, הצטיידות וצֵּידנית, כמובן אם יש די פנאי להכין אותם. ואם לא? אז עד היום אנחנו אוכלים מצות בגלל אפייה חפוזה של הלחם רק לדרגה של עוגות-מצות כי לא חמץ "כִי גֹרְשוּ מִמִצְריִם וְלאֹ יָכְלוּ לְהִתְמהְמֵּּה וְגם צֵּדָה לאֹ עָשוּ לָהֶם".

המילה ציוד התקבעה לה היטב בעברית החדשה כשם קיבוצי לְמה שמשמש למטרות שונות: ציוד כתיבה, ציוד מתכלה, ציוד משרדי ועוד. ואם יש כל-כך הרבה סוגים, האם הם ציודים? אל תפסלו מייד: האקדמיה אמנם לא החליטה בנושא הריבויים כגון נשקים, קהלים, מידעים, לחמים, רכבים וציודים. אבל לכל ריבוי יש הצדקות טובות, ובאתר האקדמיה נכתב "יש הקשרים שבהם יש צורך של ממש בריבוי" – וחבר האקדמיה אפילו כתב על כך במאמר: "כל אלו אותות של לשון חיה הם".

"החזיר ציוד" התקבעה גם כמטאפורה למי שהלך לעולמו, ואם תרצו עוד קשר בין הצידה לציוד, במאה ה-11 כתב ר' יוסף אבן-פקודה בספר "חובת הלבבות": "ויוחיל [האדם] לאחריתו, ויחשוב בצידתו לעת נסיעתו, ויחשוב עם נפשו קודם יום החשבון".

ההיגיון הלשוני של ציוד שאין לו באופן רשמי ריבוי לשוני, קיים גם במילה האנגלית equipment, שהיא שם עצם בלתי-ספיר, כלומר, אין לה צורת יחיד וצורת ריבוי ומשתמשים בה כמו במילים milk, money וכיוצא באלה. גם לה מקור מעניין בסידור של ציוד, אבל מילולית היא נגזרה כנראה מן המילה skip, אונייה (שממנה גם skipper, שיָיט( שהתגלגלה בשפות רבות למילים דומות, בין השאר לשמו ההולנדי של שדה התעופה Schiphol (איך הגיעו אוניות לשדה-תעופה? בחרו את ההסבר מתוך שניים שקיימים: לזכר מעגן בטוח לספינות – או חור, כמו hole, שבו טבעו אוניות). סידור האונייה וציודה והעובדה שיוצרים כאן מערך מסודר, התגלגלו גם למילה הצרפתית quipeé שהיא קבוצה או נבחרת – ומכאן שמו של יומון הספורט הצרפתי (וזהו רק מקרה שהשער שנבחר כאן מודיע על דייגו מרדונה ש"החזיר ציוד") - וגם שמה של נבחרת הכדורגל הצרפתית L'équipe de France de football.

איור מתוך גיליון 687