רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 372 · 15.11.2022

בשבועות לא בוכים על חלב שנשפך

איזה סיפור עשית מזה!

איפה מתחברים להם בסיפור אחד סופרים, רואי-חשבון, רולטה ומבקר המדינה? בשורש ספר, שאנחנו כאן כדי לספר את סיפורו.

משורש זה נגזרו שני פעלים שהם לכאורה שונים ונבדלים, אבל בעצם יש ביניהם קשר הדוק: לִסְפוֹר, לִמְנוֹת – ולספֵּר סיפור. בהמשך נוסיף אליהם גם את את הספָר והמספריים, אבל זהו סיפור אחר. כשאנחנו סופרים, אנחנו מציינים כל חפץ או אדם ומונים אותם, מנה אחרי מנה. לכן, מכאן גם המילה מינוי, ציונו של אדם לצורך משרה מסויימת. ומכאן גם מניין של אנשים וגם מְנָיָה של חברה, כזו שמישהו ממוּנה על ניהולה. אבל, גם הסיפור שסופרים כותבים הוא סוג של מְנִייה. אומר על כך מילון בן-יהודה: "סיפר לפלוני... מה שקרה לו מה שנעשה במקום מן המקומות, בזמן מן הזמנים, הגיד את כל הנעשה אחד אחד כמו מונה". והוא מביא ציטוט יפה מדברי החכם יעקב אנטוּלי איש פרובאנס מהמאה ה-13: "כדרך המספר יֵּאמר על הלבלר ועל החכם סופר, לפי שהם מונים האותיות אחת אחת". חוקר המילים קליין אומר כי גם לפועל רצה יש משמעות של למנות, לספור, וייתכן שבמקור, מובנו (מלבד המשמעות הרגילה שלו, to want) היה לרצות את בעל החוב, כלומר לפרוע את החוב. מכאן גם הביטוי רָצָה את עוונו, כלומר שילם את חובו. ולכן, הִרְצָה הוא מי שסָפר – וגם מי שסִיפר, נשא הרצאה.

איור מתוך גיליון 372

ככל הנראה, אומר קליין, המילה האכדית שִיפְרוּ שפירושה מכתב, מֶסֶר, התגלגלה למילה העברית סֵּפֶר - וממנה נוצר הפועל ספר בשתי משמעויותיו, לספֵּר לִמְנוֹת.

מעניין מאוד, שאותו היגיון לשוני עובד גם בלשונות אחרות. הכל מתחיל מן הלטינית computare שהתגלגלה לאיטלקית contare, לספרדית contar ולצרפתית compter (בכולן במובן של לחשֵּב, לספור) – וכמובן ל-computer אשר מה שהוא יודע לעשות זה לספור, לחשב. לשונות אחרות מערבות את המשמעויות של למנות ולשלם: arithmein היוונית, שממנה האריתמטיקה, פירושה גם לספור וגם לשלם, וכך וגם בערבית, מילים קרובות לסָפר ולשילם. באנגלית, to count פירושו לספור ואילו to recount - לספֵּר. contare, לספור באיטלקית התגלגלה ל-raccontare, לספֵּר, וכך בדיוק קרה גם בצרפתית ובגרמנית שבה יש קשר לשוני בין zahlen, לשלם, ובין zählen לספור (וזה קרוב לאנגלית tell, לספֵּר). הסיפור לא נגמר כאן, וכשהוא דו"ח של ממש הריהו account, ובמסמכים ודו"חות שיש בהם מספרים רבים נזקקים ל-accountant, רואה-חשבון. מכאן הגיעו למונח המודרני accontability שתורגמה בעברית לאחריותִיּות. ואם אתם מחפשים עוד הקשרים, חשבו על ה-teller היושב מאחורי הדלפק בבנק (כסְפָר בעברית) וסוֹפר את הכסף, אבל כ-teller, מְספֵּר, יש לו בוודאי סיפורים מעניינים מאוד! ה-teller הבנקאי הוא רק מן המאה ה-15, והתפתחות המילה tell עברה את כל המסלול: מאנגלית עתיקה במובן של לחשב, לאחר מכן המובן של מְספֵּר ומודיע – ובסוף הבנקאי.

איור מתוך גיליון 372
איור מתוך גיליון 372

אפילו מבקר המדינה, State Comptroller, התגנב לסיפור: המילה שבתוארו מזכירה מעט את compte הצרפתית, חשבון. אבל, comptroller הוא רק שיבוש- כתיב של המילה controller בגלל השפעת הצרפתית, אבל אין קשר. ל-control יש היסטוריה מעניינת משל עצמו: עניינו הפעלת סמכות ושליטה, ומקורו בלטינית contra (נגד, מול) + rotulus, גלגל או גליל קטן, roll באנגלית. המקור: המילה הלטינית rota, גלגל, שממנה צמחו בין היתר הרוטאציה, מועדון רוטרי שסמלו גלגל – וגם הרוּלֶטָה שבה מסתובב גלגל-המזל! ומה עניין הגלגל לקונטרול? מכך שזה היה כינוי לשיטה של בקרת חשבונות כשהנתונים נרשמו לבקרה ולהשוואה על גבי גליל נייר.

התגלגלו להם הדברים כך שכמעט שכחנו את סיפורם של הספָר העושה מלאכתו נאמנה ומספריים בידו, וגם הטייקון העושה "תספורת" לחובותיו. ממש אין קשר לסופרים ולמונים, אלא למילה הארמית שפְרָא שפירושה סכין גדולה, להב. זה כל הסיפור!