מלחמת "חפירות"

סליחה ומחילה אם אנחנו "חופרים" לכם, אבל זה רק מפני שמייד נצא למסע-מילים שיביא אותנו מפאתי נתניה לארצות השפלה באירופה, והכל כדי להתחקות אחר מקורו ומוצאותיו של השורש חפר. התגברו על הבושה ואל תתחפרו בעמדותיכם, ואולי תלמדו משהו חדש.

ראשית, נסלק את הבושה: המשמעות הפחות מוכרת של השורש חפר עניינה בושה, ולכן חפר פירושו בוש ונכלם. "כִּי בֹשׁוּ כִּי חפְרוּ מְבקְשֵׁׁי רעתִּי" אומר משורר תהילים, והנביא ישעיהו אומר: "וְחפְרה הלְבנה וּבוֹשׁה החמה". ומכאן כמובן גם משהו מחְפִּיר, מבייש: "בֵׁן מֵׁבִּישׁ וּמחְפִּיר" לפי ספר משלי.

מעניין, שהלשונות הקרובות ארמית וערבית חולקות עם העברית גם את משמעות הבושה – וגם את זו של כריית אדמה. באופן מפתיע, למילה חֵׁפר, בניקוד זהה, שני מובנים: בושה וכרייה. עכשיו נותר לברר איך הגענו לעמק חפר שבפאתי נתניה? על-פי זאב וילנאי, השם ניתן לפי "ארץ חֵׁפר" בספר מלכים, אף שיש מחלוקת לגבי זיהוי העמק המקראי. וכמעשה החפרפרת החופרת ומתקדמת באדמה, גם אנחנו נלך למובן השגור יותר של המילה: כרייה וחפירה. ממנו נוצרו הדחפור שדוחף וחופר וכן אחיו המחְפֵׁר. (והנוהגים בהם צריכים להיזהר מאוד שלא יתחפרו באדמה!) באנגלית הריהו excavator מן הלטינית excavare, לחפור, לעשות חלול. חולקים אותו שורש לשוני גם cave, מערה, גם cavity, חור בשן – ואפילו צליאק, מן המילה היוונית לחלל הבטן. נציין גם את החפיר, תעלה יבשה או מלאה במים, שחפרו לפני חומת העיר או המבצר כדי להקשות על התוקפים אותם, שאחריו אולי נתקלו בעוד מכשול, חלקלקה, הקיר המשופע שנועד לאותה מטרה.

המים הם סם-חיים, ולכן כל מאבק על בארות-מים הוא יצרי מאוד וחפירתן היא קביעת עובדה בשטח: "וישׁב יִּצְחק ויחְפֹר את בְאֵׁרֹת המיִּם אֲשׁר חפְרוּ בִּימֵׁי אבְרהם אבִּיו ויְסתְמוּם פְלִּשְׁתִּים אחֲרֵׁי מוֹת אבְרהם ויִּקְרא להן שֵׁׁמוֹת כשֵׁמֹת אֲשׁר קרא להן אבִּיו". לא פחות מרה היתה מלחמת-החפירות המאפיינת כל-כך את מלחמת העולם הראשונה, כשחיילים נקטלו בהמוניהם בחפירות ובהסתערויות-סרק, בלי שקו-החזית זז ממקומו. בין העושים במלאכה הצבאית יש להזכיר את חיל החפרים המלכותי בצבא הבריטי, Royal Pioneer Corps . יחידות החפרים פעלו בכל זירות מלחמת העולם השנייה בנשיאת אלונקות, הנחת מסלולים בנויים מראש בחופים, וביצוע משימות לוגיסטיות שונות. אלפי מתנדבים מארץ ישראל התנדבו לחיל החפרים, רבים מהם נהרגו ונפלו בשבי. הפלוגות הראשונות היו מעורבות (ערבים ויהודים) ורק בקיץ 1940, כאשר אושרה הקמתן של פלוגות יהודיות, התגייסה גם הנהגת היישוב למאמץ המלחמתי, ובכך היתה ההצטרפות לגיוס מאורגן. בתג היחידה הנראה כאן נכתב בלטינית Labor omnia vincit, עבודה מנצחת הכל.

הלשונאי רוביק רוזנטל כותב כי חופר, כמו פעלים לא מעטים בסלנג העברי, הוא פועל פתוח שניתן להעניק לו משמעויות שונות לפי ההקשר, אך בדרך כלל הוא נקשר לפעילות אובססיבית ומציקה. אנחנו נלך לפי הפירוש המקל שלו על מה שחפרנו כאן, ולפיו "חופר" הוא דימוי מוצלח ואפקטיבי (ואם תרצו, יעיל) לדיבור יתר.