כאב-ראש עם המהגרים המוסלמים

אם שלטונות ההגירה יתירו זאת, עם השורש שעל הפרק נגיע הפעם מאברהם אבינו אל הנביא מוחמד, וממנו לאירופה של ימינו. מי-אם-לא אליעזר בן-יהודה חידש את הפועל הָגר, באנלוגיה לערבית הג'ר, למי שהעתיק את ארץ מגוריו, שהיום מקובל יותר בבניין פִיעֵּל, הִגֵּר.

נלך כמה אלפי שנים לאחור אל המהגֶרת המפורסמת ביותר, הָגָר, אמתהּ של שרה אשת אברהם אבינו, ולימים אמו של ישמעאל. היא היתה אשה מצרית (שהיגרה לכנען), ויש אומרים אפילו שהיתה בת-פרעה, ולפי רשב"י "כיוון שראה פרעה נסים שנעשו לשרה, נטל בתו ונתנּה לה. אמר: מוטב תהיי בתי שפחה בבית זה ולא תהא מטרונה בבית אחר". מקורותינו עמוסים דיונים על מה שעוללו להגר בבית שרה המקראית, מן הבריחה הראשונה שלה משם בהיותה הרה ועד הגירוש "ותֵּלְֶך ותֵּתע בְּמִדְּבר בְּאֵּר שָבע". אם בבריחה הראשונה שלה הם מבקרים את אברהם ושרה, הרי לגירוש הם מוצאים את כל ההצדקות, ואפילו מדוע אברהם העשיר-מאוד הסתפק בלחם וחמת-מים ולא נתן להגר ובנה צידה לדרך. לפי הרמב"ן, אברהם, צדיק גדול, "מפני שצוּוה לעשות ככל אשר תאמר שרה, והיא ציוותה להוציאו מיד, ובמצוותה לא נתן להם כסף וזהב ועבדים וגמלים נושאים אותם". אחֵּר כתב אפילו שתעתה במדבר באשמתה: "לפיכך ויכלו המים מן החמת, שאילו הלכה דרך ישר היה מספיק לה החמת מים שנתן לה אברהם עד המלון". ויש גם האשמות וביטויים חמורים מאלה שנחסוך מכם.

לענייננו נעיר רק שייתכן שהשם הגר הוא מלשון גֵּר, כמו גרשום בנו של משה, "ויִקְרָא אֶת שְמוֹ גֵּרְשֹם כִי אָמר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָה". צאצאיה, בני ישמעאל, נקראים הגְרִים או הגְרִיאִים: "וּבִימֵּי שָאוּל עָשוּ [בני שבט ראובן] מִלְחָמָה עִם ההגְרִאִים ויִפְלוּ בְּיָדָם" לפי ספר דברי הימים, ורש"י אומר: "הם הישמעאלים ועל שם אמם קוראם הגריאים, בני הגר היו". את הקשר לערבים אימץ הנביא מוחמד שאמר כי הוא צאצא של אברהם דרך בנו ישמעאל, ובהמשך אף פירשו שישמעאל הוא הבן שנלקח אל העקידה. את השיעור הזה בהיסטוריה מקראית-מוסלמית נסיים בשנת 622 לספירה שבה התרחשה ההִגְ'רָה, ההגירה של מוחמד מהעיר מכה לעיר שנקראת מאז אל-מדינה, והשנה הזו היא גם הראשונה בלוח ההיג'רי, הלוח המוסלמי. הגְרִית היא הלשון הערבית, ועגנון קרא כך גם לשפה ההונגרית.

מכאן, בקפיצת-הדרך, אנחנו עוברים למהגרים המודרניים: בלשונות העולם, הפועל בתצורותיו השונות הוא migrate, כאשר immigrant הוא מי שמהגר אל מקום מסויים, ואילו emigrant הוא מי שמהגר ממקום מסויים, והדבר נלמד בצורה פשוטה מן התחילת שלפני המילה היסודית. migrare בלטינית אכן פירושה לנוע ממקום למקום – וחוקרי המילים מייחסים אותה למקור לשוני מוקדם של מילים רבות שעניינו להחליף, ללכת, לנוע. בין המילים ששאבו ממקור זה: commute, במובן העכשווי של יוממים, המתגוררים במקום אחד ועובדים באחר; מוּטציה שמאפיינה העיקרי הוא שינוי; ואפילו common, משותף, וגם קומוניקציה – הכל מן המשמעות של דברים שמתקבצים והולכים.

אין כמו השפה כדי להגדיר יחס למושגים: אם בלשונות אחרות יש immigrants ו-emigrants בלי שמתייגים אותם ב"צבע" – הרי בעברית הראשונים הם עולים והאחרונים הם יורדים, אלה מעוּלים וההם ירוּדים. את אלה שמגיעים, או לא מצליחים להגיע, לאירופה, זה ממש לא מעניין.

כל הדיון הזה היה עלול חלילה לגרום לכם התקף-מיגרֶנה – אבל אין לו כל קשר לכאן: migraine, כאב בצד-הראש, היא תולדה של הלטינית שהחלה ביוונית hemicrania, מילולית חצי-גולגולת, משורש שכבר הוזכר כאן ואחראי בין היתר למילים שעניינן ראש וקרניים, וביניהן אלה שמוצמחות לבעל המקורנן.