"ואם יש צדק – יופע מייד!"

בהצטדקות-מה נאמר שאין כל הצדקה לכך ששורש חשוב כל-כך כמו צדק לא נדון כאן עד כה. עכשיו, הצדק נעשֶה וגם נראֶה.

מילים דומות לצֶדֶק וקרובותיה, כמו צְדקה וצדיק, תמצאו גם בלשונות האיזור. בערבית, צדק פירושו צָדק, אמר אמת. עשיית צדק מקרבת אותך למעמד של צדיק, וכזה היה נוח: "אֵּלֶה תוֹלְדֹת נֹח נֹח אִיש צדִיק תָמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהלְֶך נֹח". והרי לאורך הדורות היו צדיקים ותמימים ומהלכים לפני ה' אבל רק נוח זכה לכך שכל תיאורי הצדיקות ייאמרו בו ביחד. המדרש אינו משאיר שאלה זו לא פתורה, ולפחות לפי דעה אחת זו צדיקות יחסית: "בדורותיו היה צדיק, אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק". אף שהמילה צְדקה, במקורה, מקבילה במובנּה לצדק, הרי המשמעות המקובלת עתה היא מעשה מוחשי של עשיית-צדק. כך למשל קופות-צדקה, וגם המשפט "צדקה תציל ממוות" שאומרים הקבצנים בהלוויות. בלשון חז"ל ובלשון ימינו צְדָקָה היא מתנה שנותנים לעניים. אולם, בלשון המקרא, בכל הפסוקים שמצווים בפירוש לתת מתנות או הלוואות לעניים, לא נזכרה מילה זו. משמעות זו משקפת תפיסה חברתית שלפיה מתן נדבות לעניים תורם לתיקון עוולות, בדומה למושג "צדק חברתי" בלשון ימינו: כשעשיר נותן כסף לעני, הוא עושה צדק. וזה קיים לא רק אצלנו: אחד מעיקרי הדת המחייבים כל מוסלמי, חמשת ה"עמודים", היא ה"זכאה", צדקה לעניים, עם כללים ברורים לחישובה. (אבל רש"י אמר: "צדקה - אין להם קִצבה דהא בכל שעתא קיימי עניים נמצאו נכסיהם כָלִים") למוסלמים יש גם הבחנה בין צדאקה שהיא רְשות וזכאה שהיא חובה. צדיק באמונתו יחייה, וטוב לו.

במסע שלנו שכותרתו "צֶדֶק צֶדֶק תִרְדֹף", אנחנו חוזרים למשמעות המקורית, עשיית צדק, ולעקרונות רחבים ואוניברסליים לצדק ולעשייתו: אלה אמורים למשל להנחות את בית-המשפט העליון בשבתו כבית-דין גבוה לצדק. הוא עמוס עבודה בעתירות לבג"צ שמובאות בפניו, ואמור לשקול את החלטותיו נאמן לציווי שעניינו במקור בעולם המסחר: "מאֹזְנֵּי צֶדֶק אבְנֵּי צֶדֶק אֵּיפת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם". לא כולם מקבלים את החלטותיו מתוך צידוק-הדין, קבלת העונש באהבה, ובשימוש דווקני יותר של הביטוי זו תפילה שאומרים בשעת קבורת המת שמצדיקים בה את גזר-דינו של אלוהים, וגם אומרים אז "צֶדֶק לְפָנָיו יְהלְֵּך". בהן-צדק שלא היתה לנו כוונה להביא את הדברים לכאן.

מן הצדק האבסולוטי או היחסי, לפי בחירתכם, גלשה המילה גם לצידוקים, צדקָנות, הצטדקות והצדקה, שאם אתם שומעים בהם משמעות מעט "שלילית" אתם בהחלט צודקים. לעברית המודרנית נכנס משפט מבריק שהיה בעצם סיסמת-פרסום, של הסופר אהרון שמי: "בכביש אל תהייה צודק - תהייה חכם". צודק, אין מה לומר.

All right אתם אומרים בוודאי, אבל מה עם הלועזית? כאן, והדברים נכתבו פה גם בעבר, בדיוק כמו בעברית, הצדק נמצא בצד אחד: ימין. כשם שבלשוננו ימין הוא הצד הנכון והראוי, ושמאל – לא רק בביטוי שתי ידיים שמאליות – הוא ההיפך מכך, גם בלועזית: right הוא ימין וגם נכון וראוי, וגם שם לשמאל אין יחסי-ציבור טובים. חסיד אומות עולם, בלי ספק צדיק נסתר, הוא באנגלית Righteous Among the Nations.

ומעל כולם מרחף לו כוכב הלכת הגדול מכולם צֶדֶק, ששמו נזכר כבר במדרש ובתלמוד, יופיטר בשמו הלועזי על שם ראש האלים במיתולוגיה הרומית, מקבילו של זאוס היווני. ולמה נקרא צדק? ההסבר תקוע בערפילי הגלקסיה: מקור אחד אומר כי יופיטר היה ממונה בין השאר על החוק והסדר ומכאן נגזר שמו העברי "צדק" – אבל עורך מילון בן יהודה אומר בפשטות "ולא נתברר מקור השימוש של צדק כשם לכוכב Jupiter". מי צודק? החליטו אתם.