וילה, אבל עם שכנים

"טוֹב שָכֵּן קָרוֹב מֵּאָח רָחוֹק" אומר שלמה החכם באדם בספר משלי, ואם כל-כך טוב הוא, מן הראוי שנקדיש כמה מילים למילה שָכֵּן, שהיא ונגזרותיה עניינן במגורים ובקִרבה. כך הן המילים שיכוּן, שכונה, מִשכן, משכנתה ואפילו השְכִינָה.

השורש בצורה דומה קיים באותו מובן גם בלשונות האיזור. חוקרי המילים מפנים את תשומת-ליבנו למילה משְכנוּ בשפה האכדית שפירושה מקום-מגורים וגם פיקדון, משהו שהניחו אותו – ומכאן קצרה היתה הדרך למילה משְכוֹן אשר מניחים אותו תמורת הלוואה שמקבלים, וכמובן, באותו הקשר ומאותו עולם תוכן, גם משכנתה, שבה "מניחים" את הנכס הממושכן בפני המלווה. יש הקושרים זאת למילה מִסְכְנוֹת, כמו ערי-המסכנות פיתום ורעמסס שבנו בני ישראל במצרים, שכן פירוש המילה מחסנים או בתים לאחסון של סחורות, והוא מתקשר למשמעות של להניח, לצּבור, לאחסן. לא פחות מעניין הקישור למילה סְגָן, שבמקור פירושה היה שליט, מושל של איזור, שוב מן המשמעות המקורית ש"הניחו" אותו על האיזור כשמינו אותו לתפקיד. בל נשכח את ענייני הקודש והמִשכן שנצטוו בני ישראל להקים במדבר כדי לעבוד את שוכן מרומים, "וְעָשוּ לִי מִקְדָש וְשָכנְתִי בְּתוֹכָם". המשכם ב"עֲשָרָה שֶיוֹשְבִין וְעוֹסְקִין בּתוֹרָה שְכִינָה שְרוּיָה בֵּּינֵּיהֶם" לפי המשנה במסכת אבות. בהגיע זמנם ויובאו לשם "על כנפי השכינה", מילולית המקום שבו שוכן אלוהים, אפשר שגם יזכו ליהנות מזיו השכינה. לְלמֶדְָך, אומרים חז"ל, שֶאֵּין שְכִינָה שוֹרָה לאֹ מִתוְֹך עצְלוּת, וְלאֹ מִתוְֹך עצְבוּת, וְלאֹ מִתוְֹך שְחוֹק, וְלאֹ מִתוְֹך קלוּת ראֹש, וְלאֹ מִתוְֹך שִיחָה, וְלאֹ מִתוְֹך דְבָרִים בְּטֵּלִים. אֶלָא מִתוְֹך דְבר שִמְחָה שֶל מִצְוָה.

צה"ל לקח צעד אחד קדימה את מה שנאמר במדרש רבה "אוֹי לָרָשָע אוֹי לִשְכֵּנוֹ" והפעיל באינתיפדה השנייה את "נוהל שכן" מול טרוריסטים מתחבאים. ביקורת שמתח בג"ץ בעניין הביאה להחלפתו ב"נוהל סיר לחץ" שאינו עושה שימוש באזרחים לצורך זה. הרבה פחות יישום (לפחות במישור הצבאי) היה למשפט המקביל, שקיים גם הוא במקורות, "טוֹב לצדִיק, טוֹב לִשְכֵּנו".

בלטינית שָכֵּן הוא vicinus, וממנה voisin בצרפתית, vicino באיטלקית וגם vicinity, קִרבה באנגלית. השכן vicinus נגזר מ-vicus שהוא אוסף של בתים סמוכים, שכנים, שאת אחת מנגזרותיו תראו בשמות מקומות באנגליה המסתיימים ב-wick או wich, כמו Greenwich ,Gatwick ואחרים. ולא רק בשמות מקומות, אלא גם במונח המציין התיישבות: מאותו vicus בלטינית נוצרה גם ה-villa שבימי-הביניים היתה פשוט עיר (ואכן שמן של ערים רבות מסתיים ב-ville) ורק בתקופה מאוחרת יותר יוחדה לבית-כפר מבודד. כמובן גם village ממקור זה. שינוי-משמעות מעניין עברה המילה villain שהחלה את דרכה כדי לציין פשוט עובד-אדמה שמתגורר בכפר, ואילו היום משמשת רק במשמעות שלילית של נָבָל (שאפשר מאוד שהוא מתגורר בווילה!)

השורש הלטיני קרוב בצליל ובמשמעות גם למילה היוונית oikos - שפירושה בית, מקום-מגורים. מכאן oikonomos שהוא מנהל הבית, האֶקוֹנוֹם שהיה פעם בקיבוץ – וכמובן economy שהיא כלכלה, וגם ה"אקונומיקה" מפני שהיא חסכונית ו"כלכלית". לא תופתעו שגם האקולוגיה, שוב בהקשר של מגורים, נגזרה מכאן. וכשמתכנסים בישופים מכל העולם הנוצרי להתוועדות היא נקראת "ועידה אֶקוּמֶנִית". המונח הזה החל ב-oikos, בית ביוונית, עבר לפועל דומה שפירושו ליישב, לגור, עבר ליוונים כעם שראו את עצמם ואת שכניהם כעולם המיושב oikoumenikos - וכל השאר היו בּרְּבָרִים, מפני שלא דיברו יוונית וברברו שפה בלתי מובנת – וסיומו בעולם הנוצרי שהחיל את המונח על מה שהוא כלל-עולמי, אֶקוּמֶנִי.