הכל זורם

"כָל הנְהָרֹת הֹלְכִים אֶל היָם וְהיָם אֵּינוֹ מָלֵּא" כתב המשורר אבות ישורון בפרפראזה על דברי קהלת על הנחלים ההולכים אל הים, "כִי כָל הנְהָרֹת חֹזְרִים אֶל הנְהָרֹת. תאֲמִינֻ לִי. / זֶה סֹד גֵּאֻת וְשֵּפֶל. זֶה סֹד תוֹרת הגעְגֻעִים". ואנחנו נקדיש "רגע" לנהרות, בתקווה שההקשר יהיה נָהיר.

מאיפה זורמת אלינו המילה נהר? היא קרובה לערבית נהר שפירושה (הוא) זָרם, וגם לנהְר, הדומה בצליל ובמובן לנָהָר שלנו – וגם למילה דומה באכדית, השפה של איזור ארם-נהריים, היא מֶסופוטמיה, מערשֵּי התרבות האנושית. הנהר מלווה אותנו מימי הבריאה: "וְנָהָר יֹצֵּא מֵּעֵּדֶן לְהשְקוֹת אֶת הגָן וּמִשָם יִפָרֵּד וְהָיָה לְארְּבָעָה רָאשִים", מספר לנו המקרא על ארבעת הנהרות, ששניים מהם מזוהים היטב גם היום: פִישוֹן, גִיחוֹן, חִדֶקֶל ופְרָת. ארם-נהריים (ארם שבין שני הנהרות, לפי רש"י) הוא מקום מוצאו של אברהם אבינו, ולשם הגיעו בעל כורחם גם גולֵּי בבל, בסוף המאה הששית לפני הספירה. "על נהֲרוֹת בָּבֶל שָם יָשבְנוּ גם-בָּכִינוּ בְּזָכְרֵּנוּ אֶת צִיוֹן" מקונן משורר תהילים, וחוקרים אומרים שהגולים נדרשו לחפור תעלות שיובילו מים לשדות שקיבלו מן השלטונות, ובשפת המקום נהרות הם גם תעלות. "הָיֹה הָיָה דְבר ה' אֶל יְחֶזְקֵּאל בֶּן בּוּזִי הכֹהֵּן בְּאֶרֶץ כשְדִים על נְהר כְבָר" נאמר בפתיחת ספר יחזקאל, והחוקרים מזהים את נהר כְבָר עם תעלת מים שנחפרה סמוך לעיר נִיפוּר השוכנת בין הפרת לחידקל. ספר הזוהר מפרש כך את השם כְבָר: "נהר שכבר היה מיום שנברא העולם, והשכינה היתה נגלה עליו תמיד". במנהרת-הזמן (ייתכן, אבל לא בטוח שהמילה נגזרה מאותו שורש) אנחנו עוברים מאות שנים קדימה עד להקמתה של תחנת-כוח ליד הנהרות ירדן וירמוך – ונקרא שמה בארץ-ישראל נהריים, ובעל-החזון פנחס רוטנברג היה "הזקן מנהריים".

עם כל הכבוד לגיחון, לפישון ואפילו לירקון, ארצות העולם יכולות ללמד אותנו דבר או שניים על נהרות. לכן נפנה אל הלועזית ונזרום עם הפועל הלטיני fluere, לזרום, שממנו נוצר flumen, נהר – וממנו fiume, נהר באיטלקית, וגם flume באנגלית – ואפילו, Fiumicino, שדה התעופה של רומא, על שם העיר הקטנה הקרובה אליו, ויש באותה ארץ גם נהר קטן, נהרצ'יק, הנקרא פיּומיצ'ינו.

הנהר זורם, וגם המילה זורמת – ולכן, מילים רבות הקשורות לזרימה ולתוצאותיה, כולן מאותו שורש. אם זה נשמע לכם מעט פְלוּאידי ולא-מוצק, הרי זה מפני שגם fluid, נוזל, מגיע מאותו שורש – ואין זה משנה ממש אם אתם דוברים לטינית fluently, בצורה שוטפת. את חברת השפע המודרנית כינה ממציא המושג, הכלכלן גולבריית, the affluent society. ואם הבנקאי שלך מתקשר ורוצה לדבר איתך על ה-fluidity הבעייתי שלך, הוא מתכוון לקשיי-נזילוּת. זרימה ונזילה תמצאו גם בריפְלוּקס, זרימה הפוכה מן הקיבה לוושט שמוכרת לכל הורה לתינוק. ואם כבר הגענו לרפואה, לא נשכח את ה-influenza, שפעת, flu בקיצור מקובל – והפעם, בגלל מה שחשבו פעם על זרימה של כוחות סמויים מן הכוכבים והשפעתם על גורלם של בני-אדם.

מירב הסיכויים שכעת דולק בחדרכם אור פלואורוסנטי – ואכן, גם הוא מכאן: תחילה, נתגלה היסוד האל-מתכתי fluorine על שם המינרל fluor שאפשר להופכו בקלות לנוזל. לימים, המציא אדיסון את הנורה הפלואורוסנטית שנקראה כך על שם המינרל fluorite. וכמובן גם עולם הרפואה אימץ את המונח בפלואורוזיס, רעלת פלואור או "שיניים מנומרות", כתמים הנובעים מריכוז גבוה מדי של פלואור במי השתייה. אבל, התברר שהמחלה עומדת ביחס הפוך לעששת-שיניים – ומכאן המדיניות של הוספת חומר זה (כמו גם למשחות-שיניים) למי השתייה שנהגה בארצנו ואף קיבלה את השם אִפְלוּר, עד להפסקתה.

ועכשיו, כשהכל נָהיר לכם, בוודאי ינהרו פניכם ותנהרו (באוטובוסים) בנהר-הזמן!