מה זה בשבילך?

"הרגע" פוסע הפעם בשביל צר, ועם התקדמות הדברים נראה בשביל מה זה היה טוב.

המילה שביל נגזרה מן השורש שבל שעניינו מה שמשתלשל למטה, תלוי. משורש זה גם השֹבֶל (בסגול!) שמותירה הספינה בים; גם מה שצמוד לבול הדואר, וגם החלק היורד מן הבגד: "רוּח מְבדֶרֶת שֹבֶל שִמְלָתָה / יָפָתִי בָּרְחוֹב עוֹבֶרֶת, ששְתִי לִקְרָאתָהּ" נאמר בשיר הרוסי המסתיים בהצהרה: "וְאוֹתָךְ אָהבְתִי, דוּנִיצְ'קָה שֶלִי." גם בערבית סבּל הוא בגד "נשפך" יורד, שֵּפל הבגד. חוקרי-המילים רואים קרבה לשורש שול, שממנו הגיעו אלינו השוליים. מאותו מקור גם המילה שיבולת על שני מובניה: גם זו שעליה גדלים גרעיני החיטה ודומות לה בצליל ובמובן זה יש בכמה מלשונות האיזור – וגם שיבולת שהיא זרימת הנהר, מערבולת, שטף-מים: "בָּאתִי בְמעֲמקֵּי מיִם וְשִבֹּלֶת שְטָפָתְנִי" אומר משורר תהילים. והפתגם אומר: "הטובע בשיבולת נאחז בשיבולת", מה שלא היה עוזר לו אילו היה בן שבט אפרים בסיפור המקראי, וביטא סיבולת במקום שיבולת.

אבל, אל נסטה יותר מדי מן השביל. נביט לשמיים ונראה את שביל החלב, או נְהר דִי-נוּר, נהר האש, בלשון חז"ל. ובארץ נראה את שביל ישראל ושביל הנחש במצדה וגם "שביל קליפות התפוזים" של נחום גוטמן. ובין לבין, ה"שביל" בשיער, פְסוֹקֶת בעברית נאה. והנה נחלקו החוקרים האם השביל הזה מופיע כבר במקורות: יש מי שגורס כי הוא קיים כבר אצל רש"י במשמעות של שביל=מעבר בשערות הראש או הזָקָן – ויש מי שאומר שהמדובר במעבר בין שיבולות הזקן. הגרסה המודרנית לעניין היא השיר של מתי כספי למילים של אהוד מנור "שביל באמצע שביל בצד / חפופים אחד אחד״.

כשהולכים הרבה בשביל ראוי מאוד שנשתה הרבה מים, והדרך שנמצאה לכך במקרים רבים היא הקמת סֶבִּיל, רהט למי-שתייה, כמו זה שביציאה מיפו על הדרך ההולכת לירושלים, או זה שבתמונה המיועד להיטהרות. הסבילים שתחילתם בעת השלטון הטורקי בארץ, הוקמו על ידי פרטים ושליטים כמעשה צדקה ונדיבות להולכים בדרך. שביל, דרך, הוא בדיוק כמו סביל בערבית באותו מובן: "אללה ידאג להראות את הדרך הנאותה, ואולם יש גם דרכים עקלקלות" נאמר בקוראן בתרגום רובין. סביל הוא גם שם ערבי לילדים, כמו השם נתיב אצלנו.

בשביל מה היה נחוץ לנו כל המסע הזה בשבילים? ובאמת, מה הקשר בין שביל שמוליך מפה לשם – ובין המילה בשביל, תמיד עם האות ב' לפני השביל? ניתנו הסברים שונים, ואנחנו בוחרים להביא כאן את זה שמופיע במילון בן-יהודה, ששולל קשר כזה: "בעברית אין כל מעבר מן שם עצם שביל, שאינו מצוי במשמעות הכללית של דרך אלא בלשון נתיב ומעגל קטן וצר בלבד, אל ההוראה למען, בגלל של, בשביל, ואין התפתחות כזאת גם בארמית וגם בערבית... מצד אחר בא בעברית באותה משמעות כמו בשביל גם בְּשֶל, כגון 'בשל מי הרעה הזאת לנו' שפירושו בשביל מי. ועל כן יש לראות בשביל כהרחבה לשונית בהכפלת הב"ית מן בְּשֶל". הכריעו אתם איזה הסבר נראה לכם – בייחוד, שמתעדי הסביל הטורקי אומרים שפירוש נוסף למקור השם הוא הביטוי בערבית "פי סביל אללה" - "בשביל האל, לשם שמיים". ואולי תבחרו בשביל-הזהב בין שני ההסברים?

"משל לאחד שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור" מספר המידרש בהקשר של האמירה "רְאֵּה אָנֹכִי נֹתֵּן לִפְנֵּיכֶם היוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" בספר דברים. מעטים הסיכויים שהמידרש הזה היה גרסא דינקותא של המשורר האמריקאי רוברט פרוסט שכתב בשנת 1914 את השיר הנפלא The Road not Taken (כאן בתרגומו של אמיר אור): "שְנֵּי שְבִילִים נִפְרְדוּ בְּיער צָהֹב, / אךְ לָלֶכֶת בּשְניִם, הִרְהרְתִי בְּעֶצֶב, / אֵּינֶנִי יָכוֹל".