קצת יותר על פחות

הפעם נדון – לא פחות ולא יותר – במילה פחות. אז פחות הקדמות ונצא ישר למסע-המילים.

פָחוֹת או פָחוּת? שתי הצורות מופיעות בכתובים באותו תפקיד של תואר-הפועל כמו בביטויים דּבֵּר פחות או אכול פחות. לפי המילון, הספרדים גרסו פחוּת והאשכנזים פחוֹת, והם הרי מתווכחים גם על הרבה פחות מזה בלי לראות בכך פחיתות-כבוד. ומסכם המילון: היום, פחוֹת הוא תואר הפועל ופחוּת הוא שם תואר. ואל תהייה ההבחנה הזו פחותת-ערך בעיניכם.

השורש הוא כמובן פחת, וכך הוא מופיע גם בפועל פָחת, שפירושו גָרע, החסיר. מן המובן המקורי של ניקר, עשה מגרעת וחלל במשהו – והמילון קושר לכאן גם את המילה פחת, בור באדמה שנופלים בו אחרי שנופלים בפח, ואומר כי שֵּם זה בעצמו "אינו אלא צורת המקור של נֶפח, כי דבר נפוח הוא דבר ריק וחלול". היום היינו אומרים מפחיתים, אבל בעבר הצורה היתה אחרת: "אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חיטים וקב שעורים" לפי מסכת פאה. הרבה דיונים תמצאו במקורות על הפחתה שקשורה בכספים, כגון ירידת ערכה של בהמה שמתה, וגם בענייני הפחתת מחיר בלתי ראוייה: "לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות [כדי למשוך אותם בדרכים לא כשרות]... ולא יפחות את השער". ובאותה בבא מציעא, המשפט המוכר לכל מי שלמד ולו שיעור אחד של תורה שבעל-פה: "שנים אוחזין בטלית... זה יישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה יישבע שאין לו בה פחות מחצייה ויחלוקו".

קו ישר מחבר את ההפחתות האלה לפיחות בשער המטבע. שנים חיִינו במציאות של פיחות זוחל או פיחות מואץ כשדולר עלה יותר ויותר לירות ושקלים (או במילים אחרות, הכסף שלנו היה שווה פחות ופחות). פיחות הוא תרגום נאה לדֶוולוּאציה, והיה זה המילונאי ראובן אלקלעי, שאחראי למאות מילים עבריות חדשות (ביניהן צֶנע ותיירָן) שחידש את המיילה ייסוף, שנקלטה מייד, אחרי שתיסוּף נשתגרה הרבה פחות. עדיין בתחום הכלכלה המונח פְחָת, עִברות של אמורְטיזציה, מילה שהיתה קיימת כבר בתלמוד אבל משמעותה היום היא ניכוי מערכו של דבר בגלל השימוש בו, כמו פחת בשווי של מכונה.

נכון שאנחנו קובלים שהולך ופוחת הדור, אבל הרמב"ם כבר דיבר ב"שמונה פרקים" על פְחיתיוֹת, "מהן פחיתיות שכליות: כסִכלות ומעוט ההבנה, ודוחק התבונה. ומהן פחיתיות המידות: כרוב התאווה, והגאווה, הרוגז, והכעס, והעזות, ואהבת הממון והדומה להן, והן רבות מאוד". כאלה הוא מצא גם בגדולי הדור: "שלמה המלך... מצינו לו פחיתות מידות, והיא רוב התאווה... בהרבות נשים... וכן דוד המלך... מצאנו אותו: בעל אכזריות... ומצאנו באליהו, זכור לטוב, מידת הרגזנות".

unless העניין שיש לנו בלועזית בהקשר זה, לא היינו מתעכבים על less באנגלית שבין הסתעפויותיה nevertheless וגם useless. כל אלה צמחו מ-less שכמו פָחוּת העברית החלה במילה שמוּבנָּה קטן. גם כאן, לכמה מהביטויים הקשורים אליה גוון של שלילה, כגון none the less וגם much less. במובן דומה אך לא מאותה שורש לשוני, המילה least.

לשונות אירופה הלטינית בחרו צירוף פחות או יותר דומה לביטוי העברי: más o menos בספרדית לקחה את menos, פחות, מ-meno הלטינית שנגזרה מ-minor, קטן, פחוּת.

וכל זה, last but not least, פחות או יותר מה שהיה לנו מה לומר בנושא, ועמכם הסליחה אם הפחתנו פה והוספנו שם.