יוחסין אסורים בהסכמה

אז ככה. ביחס לאמרה "הכל יחסי" שמייחסים לעתים תכופות לאלברט אינשטיין – הוא פשוט לא אמר אותה. יתרה מזו, "תורת היחסוּת הכללית" שהקנתה לו תהילת-עולם, אם נרצה לסכם אותה 2 במשוואה הידועה E=mc , גם היא אינה אומרת שהכל יחסי, ומהירות האור c המופיעה בה מכונה כך מפני שהיא constant, קבועה, 300,000 ק"מ בשנייה.

השיעור הקצר בפיזיקה נועד ליצור לנו יחסי-קרבה עם המילה יחס, שהוראתה היסודית היא שייכות משפחה של אדם לאבותיו, ומעניין שהמילון מביא את המקבילה הלועזית legitimate – שמקורה במילה lex, חוק – עם הפירוש "מי שנולד להורים נשואים כחוק". המונח הרשמי שנקבע בעברית למילה הלועזית גנאלוגיה הוא חֵּקֶר יחֲֻסִין. כל נושא המוצא מתקשר היטב למילה יחס (ולא רק בעברית, כפי שנראה מייד) כי כל אדם נמצא במקום זה או אחר באילן-היוחסין המשפחתי ולא אחת הוא מתגאה בייחוס שלו. המשפחה יכולה להיות מיוחסת (כולל שם-המשפחה מיּוחָס, כשמה של משפחה ספרדית מיוחסת, וגם האכסניה הידועה בטבריה בית מיוחס) ועל האיש יאמרו שהוא יחסָני. ובל נשכח שכל האילן החל ונמשך הלאה והלאה כתוצאה מיחסים שקיימו אמא ואבא!

הלקסיקון האינטרנטי של חב"ד מבהיר: "היהדות מאמינה בעניין שנקרא זכות אבות. כלומר, מי שאבותיו היו צדיקים ובעלי מעשים טובים, זכותם מגינה על צאצאיהם. מכאן כוחו של הייחוס. נושא זה עולה בעיקר כשמחפשים שידוך מתאים לבן או לבת (מי ההורים שלו? והדודים? משפחה מכובדת?)" ועל כך העירה גברת ירושלמית שנונה ובעלת-ייחוס בעצמה: "ייחעס איז ווי א קארטופל", ייחוס הוא כמו תפוח אדמה. וכל כך למה? כי החלק הטוב ביותר שלו נמצא עמוק במעמקי האדמה. ויש גם תועלת נלווית: לפי ר' חמא ברבי חנינא במסכת קידושין, "כשהקב"ה משרה שכינתו, אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל". ייחוס הוא דבר שאתה מתגאה בו, לא תמיד בצדק, ועדיף שתהייה מוסרי ממיוחס, כפי שאומר אחד החכמים: "בני, כשתראו בעל מוסר אל תשאלו על אבותיו ועל ייחוסו כי המוסר הוא היחס הגדול ואם אין מוסר אין יחס". עניין של יחסי-אנוש.

בכלל, יחסים הם חלק בלתי-נפרד מחיינו: הם יכולים להיות אסורים או בהסכמה וכשהם מתעצמים כבר מדברים על מערכת-יחסים; הם יכולים להיות בי-לטראליים, הדדיים, בין מדינות; ואל המילה הזו נספחו גם יחסי הון-שלטון, יחסי-ציבור, יחסי-מרוּת, יחס-המרָה, יחסי עובד-מעביד ועוד ועוד. והכל, מפני שיחסים מצביעים על הדדיות, יחס, בין אנשים וחפצים, וגם בין גדלים מתמטיים שבעת השתנותם שומרים ביניהם על יחס ישר או יחס הפוך. הנה עוד ניסוח יפה מן הספרות הישנה: "יחס בין שני דברים... כל אחד מהם בהיקש אל חברו, כאָב והבֵּּן, והאדון והעבד והחצי והכפל".

ומה ביחס לדקדוק? בלשונות זרות קיימות יחֲסוֹת, המצביעות, בדרך כלל בסיומת המוצמדת לשורש, על תפקיד המילה: כנושא, כמושא ישיר או עקיף וכד'. וגם בעברית שלנו התייחסו למילה לא מעט. הלשונאי יצחק אבינרי היה מוכן לקבל את החידושים אישית, יחסית ורשמית, אבל העדיף את "לפי ערך" במקום "באופן יחסי".

בחזרה לאילן היוחסין וללועזית: מי שנמצא בו הם קרובי-משפחה, relatives באנגלית – ואותה מילה בכותרת The General Theory of Relativity של מיודענו אינשטיין. ואכן, in relation to היא בעברית ביחס ל- מכיוון שלפועל הזה, שמקורו לטיני, יש משמעות של הסתכלות לעבר, התייחסות ל- . הביטוי no relation לבדו פירושו: לא מאותה משפחה.

הבהרה לעיתונאים: כל הדברים שנאמרו כאן הם לציטוט ולייחוס.