טריוויה על קצה המזלג

הוא משמש אותנו כל כך יפה ביומיום, עד שראוי המזלג לכמה מילות-טריוויה, ככל שיעלה המזלג.

מקורו הלשוני עמום למדי. המילונים אומרים שמזלג נקשר למילה למילה הערבית מִזְלאג', בריח או מנעול, כמו זה המותקן בדלת, ולפועל זלג, כמו מים זולגים, אולי בגלל תנועתו מכאן לשם. כדי להרבות אי-בהירות, הם כורכים אותו גם לשורש לגז, שממנו מלְגֵּז, קלשון המשמש לזריית תבואה ולגיבוב שיבולים פזורות: "שְניים שהיו אוחזין במלְגֵּז ולוֹגְזִין" אומרת המשנה. ומכאן קצרה הדרך למלְגֵּזָה, כלי-העמסה מצוייד במזלג/מלגז ומשמש להרמת משאות. בן-יהודה במילונו מביא עוד שימוש: "כלִי מלאכה של הרופאים להוציא הילד מהרחם".

למען האמת, ימיו של המזלג ככלי-אוכל שולחני קצרים למדי, ולפי אבן-שושן בימי-קדם המזלג היה מעין קלשון להעלות בו בשר מן הדוד או המזבח וכדומה. מזלגות כאלה תמצאו בהוראות להקמת המשכן, וכך מספר התנ"ך על שמואל המשרת בקודש ליד עלי הכהן ובניו בני הבליעל: "וּמִשְפט הכֹהֲנִים אֶת הָעָם כָל אִיש זֹבֵּח זֶבח, וּבָא נער הכֹהֵּן כְבשֵּל הבָּשָר וְהמזְלֵּג שְלֹש השִניִם בְּיָדוֹ… כֹל אֲשֶר יעֲלֶה המזְלֵּג יִקח הכֹהֵּן בּוֹ".

המזלג שאנחנו מכירים חדש למדי והוא בשימוש כללי רק מראשית המאה ה-17. לפני כן, וגם לא הרבה, השתמשו בו רק בני-אצולה. הוא החל את דרכו כשיפוד בעל שן אחת שנועד להחזיק בבשר בזמן שקורעים ממנו נתחים, אבל היה בו ליקוי בסיסי: הבשר פשוט הסתובב סביב השיפוד. לכן הוסיפו לו שן ויצרו את המזלג בן שתי השיניים, וכשגם זה לא הספיק יצרו את השן השלישית ואחר כך הרביעית, כפי שמספר בכישרון רב הנרי פטרוסקי בספר "חפצים שימושיים".

לשונות אירופה נטלו את המזלגות מ-furca בלטינית, וכך נוצרו fork באנגלית, fourchette בצרפתית, forchetta באיטלקית. גם כאן, המשמעויות נעות על טווח רחב מאוד: מהמזלג השולחני, אל המלגזה forklift – ועד forcina באיטלקית, ה"סיכה" (מכְּבֵּנָה בעברית יפה, מן הארמית מכְּבנְתָא) שבאמצעותה נשים אוספות את שערן, וצורתה מזלג קטן. כך גם הקוֹלָן, מזלג-קול לכיוון הצליל של כלי התזמורת. מר אמזלג שעלה ממרוקו כנראה אינו קשור לכאן, ולפי חוקר השמות אברהם שטאל, פירוש שמו עושה חבלים ושרשראות.

מִזְלָג במילון בן-יהודה הוא מכְליהם של המְענִים ומספר על מישהו שנפל לידיהם "וישימו אותו במזלגות". ואכן furca הרומית היתה, גם מאות שנים אחרי כן, כלי עינויים, מעין עמוד קלון, והמילה forca התגלגלה מכאן כדי לתאר עמוד-תלייה שצורתו לאו דווקא צורת מזלג.

הסתעפויות שונות, בסביבה וגם במכשירים, גירו את נותני השמות לקשור אותן למזלג. כך למשל ה"מזלג" באופניים שבו נעוץ הגלגל הקדמי (ומעליו ה"כידון", שאינו אלא שיבוש של הצרפתית guidon). לכן, הפועל to fork פירושו לִפנות לדרכים שונות, וגם לא להסכים, להיות לא-עקבי. שימוש לשוני מיוחד הוא אי-הסכמה בין עדים במשפט. forked tongue הוא ביטוי מקביל ל- double tongue, דו-פרצופי, כזה הנוקט כפל-לשון.

ומי מסתעף ומתמזלג בלי סוף? דרכים וכבישים כמובן. לכן הביטויים הנוגעים להם שואלים לעניין זה את כלי-האכילה, וכך קיבלנו את מזלג-הדרכים, זה שאם לא נבחר בו את ה"שן" הנכונה נצטרך לחשב מסלול מחדש. לכן, בספרדית למשל bifurcación הוא מזלג-דרכים. ולעניין הקרוב אלינו, טריוויה היא בעצם tri+via, כלומר מיפגש של שלוש דרכים – ואילו carrefour בצרפתית הוא הצומת שבו נפגשות ארבע דרכים, מן הלטינית quadrifurcus. רשת השיווק האירופית הגדולה Carrefour נקראת כך בדיוק מן הסיבה שהסניף הראשון שלה נפתח בשנת 1958 בעיר אנסי, סמוך לצומת-דרכים.