רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 599 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

לפרוייקטור הקורונה יש פרוייקט לא קל. הממשלה.

לנפתלי יש פתיל קצר

למען האמת, לפני כתיבת "רגע" זה התפתלנו לא מעט, ובסוף, לאחר נפתולי-נפש קשים, החלטנו להעמיד במרכז את השורש פתל.

איור מתוך גיליון 599

אין צורך בהסברים נפתלים: השורש, וכמוהו גם בשפות שקרובות לעברית, פירושו משהו מסוּבב ושזוּר. כך למשל הבקטריה Spirillum נקראת בעברית פֶתֶל, בגלל צורת הספירלה שלה. וצריך לדייק: פתיל הוא אכן חוט שזור, כזה שסיבים או חוטים מסוּבבים יוצרים אותו – זוכרים את "פתיל רוזֶט" בהומורסקה האלמותית של אפרים קישון על טכנאי הטלפונים? – אבל מילה קרובה לו, פְתִילָה, היא רצועה של אריג סופג טבולה בנפט או בשמן שמדליקים למאור או לבישול וחימום. במסכת שבת מוזכרת פתילה לנֵּר, וזקני הדור בוודאי זוכרים את הפתיליה שעליה בישלו במטבח (ואיננה פְרִימוּס!) ואת תנורי-החימום שהפתילה הוליכה את הנפט לקצה שבו דלקה האש. אורי זוהר, עוד איקון-הומור מהדור הקודם, שר (בטעות) למילים של חיים חפר על "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים": "קחו למשל, המצאה יוצאת מן הכלל... מֵּיכל כפול ופלסטי שומר על צבע הנפט / הפתיל שהוא אלסטי אחורה מתכופף". פתילה שנמצאת עדיין בשימוש היא "נר", כינוי לתערובת של חומרים פעילים הנדחסת למוצק דמוי חרוט, ומיועדת להחדרה דרך פי-הטבעת לתוך החלחולת ומשם התרופה משתחררת לתוך הגוף. אולי זה מתאים גם לבעלֵּי פתיל קצר?

עברנו מרחק ניכר בדרך מתפתלת כדי להגיע לשימושי לשון שמעניקים גוון שלילי לעניין הפיזיקלי הפשוט של פיתול. "דוֹר עִקֵּש וּפְתלְתֹל" אומר משה רבנו בשירת האזינו שהוא נושא לפני מותו. פתלתול הוא מעוקל, עיקש, הפכפך, וכזה הוא גם אדם פתלתלן, ופתלנות היא הפכפכנות וחוסר יושר. מן העיקומים והפיתולים הגענו אל הנפתולים שהם מאבקים שהגוף מתפתל ונאבק; כאלה היו גם בתולדותיו של נפתלי, בנו הששי של יעקב, בין אמו רחל לאחותה לאה: "ותהר עוֹד ותֵּלֶד בִּלְהָה שִפְחת רָחֵּל בֵּּן שֵּנִי לְיעֲקֹב. ותאֹמֶר רָחֵּל נפְתוּלֵּי אֱלֹהִים נִפְתלְתִי עִם אֲחֹתִי גם יָכֹלְתִי ותִקְרָא שְמוֹ נפְתָלִי". אומן-הלשון ביאליק הביא את המאבק למקום אחר ועל גיבור הפואמה שלו "המתמיד" הוא אומר: "כִי-נִפְתל ויּוכל – לְסֻגְיָא חֲמוּרָה / שֶשָחֲטָה אֶת-מֹחוֹ ותָבֵּא בוֹ חֹרֶב".

והנה, טוויסט בעלילה שלוקחת אותנו ללועזית twist, שהיא גם שמו של ריקוד פופולארי – אבל גם סיבוב ופיתול זרועו של מישהו כדי ללחוץ עליו. בכמה לשונות, המשמעות המקורית של טוויסט היתה, כמו בעברית, איחוד של שניים לאחד (השורש הלשוני twis שקרוב למילה two), כמו שזירה של חבל משני חוטים.

איור מתוך גיליון 599

המילה הלועזית לפיתול נגזרה מהלטינית torcere, ובאנגלית torsion. ראו נא את נתיביה הפתלתלים של הלשון: ממנה נגזר torture, עינוי, מפני שנעשה תוך כדי פיתול וסיבוב, tortura בלטינית, כדי לגרום כאב. לא בכדי רבים ממתקני העינויים, בוודאי בתקופות קודמות, כללו מכשירים כאלה, למשל גלגל-העינויים. מכיוון שהפועל הלטיני בצורתו torquere דומה לשמו של הנזיר האינקוויזיטור ורב-המענים הספרדי תומאס דה טורקוומדה, חשבתי שהוא קשור לכאן, אבל לא: בספרד קיים כפר קטן שנקרא Torquemada, שהנזיר לא נולד בו, ושמו הוא שיבוש של הביטוי בלטינית "מגדל שרוּף". מאותו שורש גם המונח הטכני torque, מומנט פיתול, כמו של מדחף למשל, וגם המכשיר טורק-מיטר, שבו מחזקים אומים בעוצמה שנקבעה מראש. אף המילה distortion, עיוות, היא מכאן – וגם, כדי לקנח במשהו טוב אחרי העינויים, גם torta, עוגת טורט בלשוננו, שהיא עוגה עגולה. גם המילה עוגה משמרת את הרעיון של סיבוב ופיתול. בתיאבון!

איור מתוך גיליון 599