הוא זכאי, הוא זכאי (פרק נטול-אקטואליה!)

בזכות הדברים שתקראו כאן אולי תדונו את הכותב לכף-זכות, והכל בגלל דבר או שניים שיזככו את ידיעותיכם על השורש זכה, מקורו וגלגוליו. כך נמצאנו מזכים את הרבים ואולי גם נִזכה במִזְכֶה, קרדיט לפי האקדמיה ללשון.

המילון מספר על התפתחות-מובן מעניינת שהוא מוצא לה מקבילה בארמית הקרובה לעברית: זְכָא שהוא מי שכבש והתגבר, היה לזכָיָא, חף מפשע. ובעברית: מן השורש זכה נגזר גם זכאי, שהוא מי שהשיג וראוי – וגם לא-אשם, חף מפשע. "אין לשון זכאי אלא לשון נקי ופטור" אומר רש"י בפירושו למסכת סנהדרין. ואיוב אומר: "זְך אֲנִי בְּלִי פָשע חף אָנֹכִי וְלאֹ עָוֹן לִי". זכאי, נקי מאשמה, קרוב עניינית וגם לשונית לשורש זכך, שממנו זך וטהור – וגם לזכוכית הזכה והשקופה.

זכות גדולה נפלה בידנו לעסוק הפעם בשורש זה שנוטה באופן ברור לצד זכות. החלק הטוב בּזכות מוחשי מאוד בדפי-החשבון שאתם מקבלים מן הבנק ובהם מפורטים הזיכויים והסכומים שזוכיתם בהם, לצד, מה לעשות, החיובים באדום. כך גם פנקסי החשבונות של חברה שמציגים את ההכנסות בצד זכות ואת ההוצאות בחובה. הזכות מתחברת לדברים שהשגנו ושייכים לנו. כזו היא זכות-אבות, וכך גם זכות-העמידה בבית המשפט הדורשת ממי שמגיש תביעה משפטית להיות זה שנפגע מהעוולה. גם עולם העסקים אימץ את השורש: בשוק ההון מדברים על הנפקת זכויות ולפיה בעלי ניירות-הערך הנוכחיים בחברה מקבלים זכות לרכוש נוספים במחיר שנקבע מראש. הוסיפו לזה את הזיכיון שמקבלים זכיינים.יות (אנחנו מקפידים על שוויון-זכויות מִגדרי!) ברשתות מזון מהיר וכדומה.

לזכותם של המוסלמים יש לומר שהם העלו את השורש בדרגה עד לאחת מחמש מצוות-היסוד (ארְכאן, העמודים) שמחייבות את המאמין: צדקה, זכאה בערבית, מפני שמזכים את האחר. היא הגיעה מן הארמית זכוּתָא. המילון האטימולוגי מציין שתחילת המובן – כמו שנכתב למעלה – היתה דווקא כבש, השיג, התגבר. אבל, מכיוון שיש משמעות אחרת שנושקת לזו, שעניינה מתן והקנייה, הפועל התגלגל בסופו של דבר לנתינת צדקה. וגם כאן, בשאילת מובן קרוב בארמית, זכאי – בדיוק כמו בעברית – היה למי שחף מפשע, יצא זכאי בדין, ואפילו שפט משפט-צדק. וכך, באופן מוזר למדי, השורש הזה משמש במשמעויות מאוד שונות זו מזו: להביס, לכבוש, להיות חף מפשע, להצדיק, לתת צדקה, לשפוט בצדק.

בלועזית, קצת תמוה, יש מילה עצמאית לכל מה שנוגע לאשמה, להאשמה ולמאשים – כולם נגזרים מ-causa בלטינית שהיא עניין משפטי, האשמה, ומכאן accuse וגם excuse וגם case משפטי. לעומת זה, כשבאים לדבר על הזכאים הדמיון עבד פחות: ברוב הלשונות הוא innocent ודומיו, שהוא בעצם צירוף של in לשלילה ו-nocere הלטינית שפירושה להזיק, להרע. הזכאי הוא מי שאינו מזיק, אינו אשם, וגם not guilty ו-blameless לא קיבלו מילה עצמאית.

ולסיום, הרי לכם ברכה נאה לשעת-מנחה שאין עליה זכות-יוצרים כי הזכויות היו שמורות מזמן לאמורא ר' שמואל בר נחמן (זי"ע, זכותו יגן עלינו. נחסוך מכם את הדיון הארוך מדוע יגן ולא תגן): "ה' אֱלֹהי שֶכְשֵּם שֶזִכִיתנִי לִרְאוֹת חמָה בִּזְרִיחָתָהּ כְָך תְזכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְקִיעָתָהּ". תזכו לשנים רבות!