זה שעולה או זה שיורד?

בסיפור הבא יש לא מעט עליות ומורדות כי נושאו הן המילים למעלה ולמטה. מה שתקראו כאן למטה הוא מעניין מאוד, אם לא למעלה מזה.

במילה על כבר עסקנו בהזדמנות קודמת – לעֵּיל, שהיא מאותו שורש – וקרובות לה לעֵּלא ולעֵּלא, גם הן במובן של גבוה, מה שהיה קודם, למעלה. תוספת קטנה לשיר המעלות הזה היא המילה מעלה, שמלבד היותה תכונתו של אדם היא גם מונח בגיאומטריה שחוּדש בימי הביניים בהשפעת הערבית. בשפה זו, מעלה, של טמפרטורה וגם בעיגול, היא דרג'ה, כמו גם ואדי דָרגֵּ'ה בצפון מדבר יהודה שנקרא בעברית נחל דרְגָה. המעלה קיבלה מאז גם בעברית את המשמעות של חלק 360 מתוך המעגל. אחריה, כמו בשעון, יש חלוקה דקה וחלוקה שנייה. נטען גם, שבהשפעת צליל המילה הערבית נוצרה המילה הלטינית gradus, שהיא מדרגה וגם מעלָה, grade באנגלית. ואת המידע הזה כדאי לעכל בהדרגה, gradually, לפני טקס ה-graduation וקבלת הדרגה.

כדי להגיע מכאן למטה נשתמש כמובן במעלית, ascenseur בצרפתית ודומות לה בשפות קרובות, שהיא מן הלטינית scandere, לעלות, להעפיל, והיפוכה descandere. הערבית המדוברת אימצה את המילה ומעלית היא אסנְסִיר. בקבוצת מספרים יש מיון יורד descending ועולה ascending. וכך גם עלייתו של ישו השמימה שחלה 40 יום אחרי הפסחא, שנחגגת מאז בחג Ascensionis Domini, "עליית האדון". חוגגים אותה הנוצרים וצאצאיהם, ה-descendants, אלה ש"ירדו" מהם. גם בעברית, המילה צאצא מקורה בהכפלת חלק מן השורש יצא. גם המילה scandal, הרבה לפני שאימצה את המובן הנוכחי השערורייתי, באה מאותו שורש והיתה במקור אבן-נגף, מלכודת לאוייב שגורמת לו לקפוץ.

בעלייה שלצורך ירידה הגענו למטה, מילה שנגזרה מן השורש נטה, ומה שנטוי סופו ליפול למטה. הנטייה הזו קיימת גם בחדר-המיטות: המילה מיטה נגזרה מאותו שורש מהיותה נשענת, נטוייה – וביוונית הריהי kline שכמותה יש כמה וכמה בקליניקה, ומאותו שורש נגזרו בין השאר המילים inclination, נטייה, ו-decline באנגלית, וגם client, בעבר כינוי למי שנשען על פטרונו, וגם climax שהיא מילולית סולם.

ומי סיכם יפה את כל הנושא? משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק: נד, נֵּד, נד, נֵּד רֵּד, עֲלֵּה, עֲלֵּה וָרֵּד! מה לְמעְלָה? מה לְמטָה– ? רק אֲנִי, אֲנִי וָאתָה

הייתם מאמינים ששיר כל-כך מתוק נחשב בעיני כמה חוקרי-שירה כמֶסר שמאתגר את התפיסה הדתית האורתודוקסית שביאליק צמח ממנה? לדעתם, הוא כִיוון בשירו לשאלות פילוסופיות והתכתב עם הגמרא "אין לך רשות לדרוש מה למעלן ומה למטן, מה לפנים ומה לאחור". פירוש: אל לאדם לעסוק באלה: מה למטה - השאול. מה למעלה - הבורא. מה לפנים - הנצח. מה לאחור - מה שקדם לבריאת העולם. ב-2018 אף נערכה בבית ביאליק בתל אביב התערוכה "איזונים ובלמים בעקבות השיר נדנדה", והאוצרת עמדה על "המשמעות ההומניסטית העמוקה בהרבה מהחביבות הקלילה שאופפת את 'נדנדה'". ברשותכם, נשאיר את הדיון הזה תלוי ועומד, לא למעלה ולא למטה.