יבשוּש שכמוך!

נושא ה"רגע" עלול להיראות לכם יבש-משהו – והוא אכן כזה. סוג של הומור יבש.

יבש, עם מילים באותה משמעות וצליל גם בשפות הסובבות אותנו, הוא כפשוטו מה שאין בו לחלוחית, או מה שהמים הוצאו ממנו, יּוּבש. מן היובש הזה אמנם צמחו כמה דברים חיוביים כמו היבשה שעליה אנחנו דורכים, או היּבֶשת שאנו חיים בה – אבל, בדרך הכל, בוודאי באיזור צמא-למים כמו שלנו, יובש הוא לא משהו, וצירופי-הלשון שהוא חלק מהם מבטאים בדרך כלל את השלילה. מה לעשות, אֵּלו העובדות היבשות. הנביא יחזקאל נזקק לעצמות יבשות כדי להראות שמכאן יכול להיות רק טוב "וְהִנֵּה רּבוֹת מְאֹד על פְנֵּי הבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵּשוֹת מְאֹד... וְהִנּבֵּאתִי כאֲשֶר צִוָּנִי ותָבוֹא בָהֶם הָרוּח ויִחְיּו ויעמְדוּ על רגְלֵּיהֶם". ביאליק, בפואמה שלו "מגילת האש", בחר בדימוי הקשה "עד יְבֹשֶת נפְשָם וְהִמֵּק לְבָבָם וּכְבוֹת אוֹר עֵּינִיֵּהֶם", וגם הנביא ישעיהו משתמש בדימוי מן הטבע, כדי להשלים אותו בכך שבכל זאת יש תקווה: "יָבֵּש חָצִיר נָבֵּל צִיץ וּדְבר אֱלֹהֵּינוּ יָקוּם לְעוֹלָם".

בימינו מדברים (תלוי מי, וגם תלוי מתי) על ייבוש ההתנחלויות / ערי הפיתוח כדבר שלילי, אף שבעבר ייבוש הביצות נחשב מעשה חלוצי והרואי, ואפילו ייבוש החולה שהיום רואים אותו כמִשְגֶה אקולוגי, הועלה על נס הגאווה הלאומית. (הידעתם שהחברה להגנת הטבע הוקמה למאבק בתוכנית, וכי שמורת הטבע הראשונה בארץ היא שמורת החולה?) ארצות הברית חוותה בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 את חוקי היובש – האיסור לייצר ולשתות אלכוהול – אף שלצד ה"יובש" המוצהר צמחו ופרחו הרבה עסקים לא-חוקיים וארגוני-מאפיה שהיובש הזה דווקא השקה והרווה אותם היטב. לצד המשקאות נזכיר כי הטבח שמקדיח את תבשילו גורם למאכלים להתייבש יתר על המידה, ואף להישרף. מעטות המנות שמתהדרות ביובש ורבות פי כמה הן אלה שמתהדרות ברוטב! כלום הציעו לכם במסעדה "סלט ביובש אלף האיים"? נכון שישנה קבוצה שלמה של יינות "יבשים", שם מוזר מעט למשקה רטוב-למהדרין שנקרא כך כאשר תכולת הסוכר שלו נמוכה מזו של רעיו היינות המתוקים.

גם כשמתארים אנשים ותכונותיהם, היובש מככב בצד הלא-סימפטי. על שם-התואר יבש אומר מילון אבן-שושן כי זו השאָלה למישהו חדגוני, בלתי-מתלהב, שאינו רגשן. בקיצור, יבְשוּש. ולא רק בעברית, באיטלקית seccatura היא אי-נעימות, והיא מן הלטינית sec שפירושו יבש – וממנו המשקאות החריפים החצי-יבשים, demi sec – אבל דווקא הליקר Curaçao triple sec הוא מתוק, ויודעיו נתנו בכך כמה וכמה סימנים. את השורש הזה קושרים גם לשפת סנסקריט, ממשפחת השפות ההודו-אירופיות, שבה sikata פירושה חול, מה שכמובן מזכיר לנו את יּבָשָה בעברית.

הלשונות הגרמאניות ובכללן אנגלית נטלו דווקא שורש אחר, וממנו נוצרה dry באנגלית. כפי שהוזכר כאן בהזדמנות אחרת, גם הסמים drugs לקוחים מכאן, מפני שבמקור המילה היתה droge לסחורה יבשה, כגון אבקות ותבלינים. ובעצם, זה חוזר גם למקורותינו שבהם יש הבדל בין מידת [החומר] היבש, וכאלה הן למשל סְאָה ואֵּיפָה (של קמח למשל) – לעומת מידות הלח לנוזלים, וביניהן רביעית או לוֹג (שמן למשל). dry אינה בודדה בקבוצה זו, ומאותה שורש גם המילה drought, בּצורת (אשר בעברית היא מן השרש בצר, כמו בביטוי נבצר ממני, והיא בעצם מניעה של מים). ועוד מאותו שורש גם drain, ניקוז, שגם עניינו הגרת מים, ייבוש.

עד כאן, בתקווה שלא ייבשתי אתכם!