כרטיסים, בבקשה

כדי לקרוא את הדברים הבאים לא תצטרכו לקנות כרטיס בקופה – למרות שהם עוסקים בכרטיס ובגלגוליו, חלקם כאלה שהולך ונכחד מן העולם, ובלבד שתקיימו קוד-התנהגות שמצוּפה מבני-תרבות.

כרטיס נשמע מילה מאוד לא-עברית, ואכן מקורו ביוונית chartes, תעודה, דף של פפירוס, שהתגלגלה גם לארמית כרטיסָא. מכאן קצרה היתה הדרך למילה הלטינית carta או charta שכבר העסיקה אותנו בהזדמנות אחרת – וממנה נגזרו כרטון שהוא בעצם נייר עבה וגם credit card, כרטיס אשראי; וגם מגנה כרְטָה, כתב הזכויות שנתן מלך אנגליה לתת לאצילי הממלכה ב-1215; וגם המפה הגיאוגרפית שהיא כרטה והכרטוגראף שעמל על הכנתה; וגם הצ'ארטר שהוא במקורו מסמך נייר – ואפילו הקרטל שחבריו מתאמים ביניהם את המחירים, שהורתו ב-cartello, המילה האיטלקית לפְלקט, ו-cartella היא תיק-מסמכים, ילקוט של תלמידי בית-ספר.

בתוך כרטסת המילים הנכחדות מצאנו גם את כרְתוֹתֵּיקָה (נייר+תיבה, קופסה), למי שעוד זוכר את מגירות האחסון לכרטיסים, למשל קטלוג הספרים בספריה. עוד מילים הקשורות בכרטיס נעלמות מנוף-חיינו, ובהן כרטיס-החבר בקופת-חולים או במפלגה, הכרטיסן שישב בחלקו האחורי של האוטובוס ומכר כרטיסים, והכרטיסיה שבה מנקבים חור עם כל נסיעה באוטובוס. זכור לטוב גם כרטיס החנייה שנוקבה בו שעת תחילתה והוצמד לשמשת המכונית. מי שממשיך לחיות הוא כרטיס האשראי, וגם כרטיס-הזיכרון מתחדש כל פעם ועובר מהמחשב, למצלמה ולטלפון הסלולארי. הכרטיס בחברת התעופה הוא כבר מזמן אלקטרוני, אבל הפעולה שעושה סוכן-הנסיעות עדיין נקראת כִרְטוּס, וגם ה- boarding pass, כרטיס העלייה למטוס, עוד חי ונושם בשדות התעופה.

tessera frumentaria הוא בלטינית כרטיס או תלוש ששימש בעבר לצורך חלוקת מזון, כדוגמת אלה של תקופת הצנע אצלנו. (frumentum הוא דגן וזה מזכיר לכם בוודאי את הפסטה פרוּמנטי). באנגלית הם נקראים גם food stamps או coupons, ותתפלאו כמה מתושבי ארצות הברית נזקקים להם. תלושים/כרטיסים שימשו גם לצורך הזדהות והצבעה. גם היום, המילה tessera מציינת באיטלקית תעודה או כרטיס. המקור מעניין: הוא מגיע מ-tessares ביוונית שהיא תמונה מרובעת (המילה מתייחסת לארבע, והיא קרובה לשונית של tetrapod שהוא גוף בעל ארבע רגליים), ולימים גם באנגלית היה לקוביה כתובה בשש פאותיה המשמשת למשחק. שימוש ייחודי למילה tessera, בגלל היותה פיסה של תמונה מרובעת, הוא לציון אבן-פסיפס בודדת, אחת מרבות.

על ה"טיקֶט" של הכרטיס רוכב כמובן ה-ticket האנגלי שכמו הרבה מילים אחרות בשפה זו מקורו בצרפתית, ובמקרה שלנו מן המילה etiquet, תווית, הודעה – ובאופן מילולי הודעה לציבור שהודבקה על קיר או שער. שכן, המילה המקורית היתה estiquette הקרובה לפועל האנגלי to stick, להדביק. השימוש ב-ticket כדי לציין שלמחזיק בו יש זכות או פריבילגיה מסויימות מקורו במאה ה-17, כנראה מכך שתפסו את הכרטיס כאישור או רשיון. מאוחר יותר קיבל משמעויות שונות, מהודעת-קנס – ועד שימוש סלנגי כדי לציין את הדבר שציפו לו, כנראה מן ההקשר לכרטיס-הגרלה.

את הפתק הקטן אנחנו מכירים כמובן מן האֶטִיקֶטָה, התווית שמוצמדת לבקבוק או לבגד. ואילו ה-etiquette היא קוד-התנהגות ומערכת של נימוסים והליכות שמשתנה לפי החברה והתקופה. אֶטִיקֶט (לא לבלבל עם אתיקה!) קיבלה את שמה כנראה מפתקים קטנים, מעין כרטיסים, שעליהם נכתבו כללי-התנהגות לבאי חצרו של המלך לואי ה-14.