בעידנא דרתחא

האם גם אתם רותחים למראה הבועות שעולות בסיר של מים רותחים? קראו עד הסוף ונקווה שלא תתרתחו מכך שעסקנו הפעם בשורש רתח.

כפשוטה, הרתחה היא חימום של מים, ומכיוון שמאכלים רבים מוכנים בדרך זו הושאלה המילה גם למזון מבושל. כך במקור התלמודי: "תבשיל דרכו לאכול רותח". אבל, גם מאכל מבושל היטב ורותח אפשר שיהיה פחות טוב כפי שמספר המידרש: "רבנו [יהודה הנשיא] עשה סעודה לאנטונינוס בשבת. הביא לפניו תבשילין של צונן. אכל מהם ועָרב לו. עשה לו סעודה בחול הביא לפניו תבשילין רותחין. אמר לו אנטונינוס: אותן (הצוננים) ערבו לי יותר מאלו. אמר לו רבי: תבלין אחד הן חסרין. אמר לו: וכי אוצר המלך חסר כלום? אמר לו: שבת הן חסרים. יש לך שבת?" ללמדך טעמה המיוחד של שבת.

המים רותחים – ולא רק הם. גם מי שנוח לכעוס ולהתקצף נקרא רתחן, ואין זה בטובתו: לפי הגמרא הרתחנין הם בין אלה ש"חייהן אינם חיים" (במקום אחר היא מציינת גם את "המצפה לשלחן חברו ומי שאשתו מושלת עליו, ומי שייסורים מושלים בגופו"(. מספר המידרש כי כשכעסו הקב"ה ומשה על עם ישראל "אָמר לוֹ הקָדוֹש בָּרוְּך הוּא [למשה] לאֹ יִהְיּו שְתֵּי הפָנִים בְּכעס אֶלָא כְשֶתִרְאֶה אוֹתִי נוֹתֵּן רוֹתְחִין הֱוֵּי נוֹתֵּן צוֹנֵּן, וּכְשֶתִרְאֶה אוֹתִי נוֹתֵּן צוֹנֵּן הֱוֵּי נוֹתֵּן רוֹתְחִין". שני אלה עומדים גם מאחורי האמרה הידועה על מי שנכווה ברותחין ונזהר בצוננין, שבמקור היתה שונה מעט: "כמדומה אני בך שאתה נכווה בפושרין, עכשיו אי אתה נכווה אפילו ברותחין".

הבועות עולות במים המורתחים ומייד נראה שבלועזית הן גם עולות איתם בקנה לשוני אחד. בבועות אחרות, אבעבועות, כוויות בעור, לקו המצרים במכת שְחין, אחת מעשר המכות. השורש שחן עניינו חום והרתחה וממנו גם שנה שחונה. הובלת משְחֵּן להקמת תחנת-כוח שנעשתה בשבת, גרמה בשנת 2000 לסיעת יהדות התורה לפרוש בְּעִדָנָא דרתחא מן הקואליציה. היום הביטוי הזה משמש לתיאור התקף-זעם, אבל במקור הפירוש היה בשעת צרה ופורענות, בעת מגיפה.

אולי זה מרתיח אותנו, אבל הבועות עולות יפה הרבה יותר בלועזית. בצרפתית יש קשר ישיר בין הפועל brûler (לשרוף, ומכאן גם הקינוח המשולהב crème brûlée) ובין brouiller שפירושה להרתיח – ובין מרק בשר bouillon וגם בין הערפל brouillard שעשוי בועות-בועות.

באיטלקית ממש קל לעקוב אחרי ההתפתחות: bulla בלטינית ו-bolla באיטלקית היא בועה, גם בועת-סבון – ומכאן הפועל bollire, להרתיח. גם בלשונות אירופה שאינן יורשות הלטינית, יש השפעות וקשרים לא מעטים. לכן, broth באנגלית, מרק חם שבו מתבשל משהו, קרוב ל-brodio בספרדית באותו מובן, וכולן משורש לשוני שפירושו לחמם, להרתיח, להעלות בועות. הוא אחראי לכמה וכמה מילים שעניינן מה שיוצא מחימום והרתחה: brew שהוא זיקוק של שיכר בדרך של חימום; braze להלחים בחום (ויש טענה שגם bread הוא משורש זה). הבחישה והבישול יצרו גם את embroil באנגלית שקרובה במהות ובצליל ל-imbroglio, תרמית באיטלקית, כמו זו שקדמה במאות שנים לבועות הנדל"ן והמניות - South Sea Bubble שהתפוצצה ב-1720. מאז, השווקים הפיננסיים boiling אחת לכמה שנים, מילה שהגיעה מן הצרפתית bouillir, להרתיח. ומכאן כמובן גם ה"ּבוילר" שמחמם את המים.

ואת כל זה נחתום כדרך שעשו האפיפיורים כשפרסמו מכתב רשמי בשם בּוּלָה, שנחתם בחותם שקיבל את שמו מקמע רומי כדורי בצורת בועה.