מחפשים את המטמור

די לטמון את הראש בחול ואת הידיים בכיסים. קראו את הדברים הבאים ותגיעו לאי המטמוֹר, ובדרך תגלו כמה מטמונים לשוניים שיגרמו לכם בלי ספק הנאה מן השורש העברי טמן, גלגוליו ונגזרותיו.

לא נגלה לכם סוד שהשורש טמן טומן בחובו סוד, החבאה. כך גם שימושיו במקרא: על משה נאמר "ויִּפֶן כֹּה וָכֹּה וירא כִּי אֵין אִּישׁ ויְך אֶת המִּצרִּי ויִּטמנֵהוּ בחוֹל". המובן הוא של החבאת דבר והסתרתו מעין אחרים, ובכלל זה פח ומוקשים שטומנים באדמה. משורר תהלים מבקש בעניין זה את עזרת הקב"ה: "תּוֹצִּיאֵנִּי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמנוּ לִּי כִּי אּתָה מָעוּזִּי". במקורות, הטמינה עברה גם לעניינים פרקטיים מאוד מתחום האוכל, ומה "מזמין" יותר לטמון מחמין לשבת, וההלכה (אחת מכמה בעניין) היא "אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת". גם הלשון המודרנית אימצה הטמנות ואחת מהן היא הטמנה של אשפה ופסולת במטמנות. לא אחת מוזכר הכישלון שבהטמנה ושריפה מרובה לעומת מיחזור מועט מדי, שבו כנראה טמון הפיתרון. ממון רב יורד כך לטמיון – אבל למילה זו, יוונית במקורה, שמובנה אוצר, ירד לטמיון פירושו הלך (לבלי שוב) לאוצר הממלכה – אין קשר לשורש שלנו. ובעוד אתם טומנים את הראש בידיים, העצל אינו מבזבז זמן ומשורר משלי מתאר את שיטת הפעולה שלו: "טָמן עָצֵל יָדוֹ בצלָחת גם אֶל פִּיהוּ לאֹּ ישִּׁיבֶנָה". ואגב, ה"שיימינג" שעושים ליען המצוי כאילו הוא טומן ראשו בחול בעת סכנה אינו מוצדק: לפי ויקיפדיה, בעת שהוא אוכל, די בתלולית קטנה כדי להסתיר את ראשו הקטן מעיני הצופה, מה שייראה כאילו הראש טמון בקרקע.

לאחר שפירקנו מוקשים מוטמנים והוצאנו את החמין אחר כבוד לשולחן האוכל – אבל לא לפני שחלקנו כבוד למת שקברו צויין בראשי התיבות פ"נ, פה נטמן – אנחנו עוברים לרזי-דרזין טמירין ונעלמים, שגם להם קשר לענייננו. בארמית, השורש המקביל לטמן הוא טמר. על יעקב אבינו נאמר "ויִּטמֹּן אֹּתָם יעֲקֹּב [את אלוהי הניכר ואת הנזמים] תּחת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִּם שׁכֶם", והתרגום לארמית הוא "וטמר יָתהוֹן יעֲקֹּב". מה מוסתר וטמון יותר מסוד? בחיבורי הקבלה שמצאו את דרכם גם לתפילת "ייחוד קודשא", נפוצה המילה טָמִּיר – סודי, נסתר – בייחוד בצירוף "טמיר ונעלם", ובכלל זה "ההוא טמיר ונעלם" ככינוי לקב"ה. מקורה בארמית והיא קשורה למילה מטמוֹרָא, הבאה בתרגומי המקרא כנגד מטמוֹן. ואכן, גם במילון העברי תמצאו את טמר במשמעות טמן: מטמור כמוהו כמטמון, ולפי האקדמיה ללשון, בעברית החדשה מטמוֹרָה ומטמֹּרֶת הן מקום מסתור או אחסון, כגון "מטמורֶת הקת", חלל בקת של כלי-ירייה (בעיקר רובה) שמאחסנים בו את כלי הניקוי שלו. ולהבדיל, טמירוּת-אשכים שבה האשכים חבויים בבטן ואינם יורדים כרגיל לכיסם.

אבל כאן לא נגמר מסלול המילה – והוא מגיע עד השפה האנגלית! בדרך, יש לציין גם את המשמעות הקרובה מאוד של השורש טמר בשפה הערבית, שמחזיר אותנו אל לטמון, להחביא. בשפה זו, מטמוּרָה היא מקום שטומנים בו בין השאר אוכל – והנה, כשתחפשו את המילה הנדירה mattamore במילון האנגלי תגלו שזהו מסתור תת קרקעי למגורים ולאחסון, מילה שהגיעה דרך הצרפתית, ואליה מן הערבית טמר, לקבור, להחביא, לכסות בעפר. בספרדית הלכו עם אותו מובן ושם נוצרה המילה mazmorra, צינוק – שחזרה לאנגלית בניב סקוטי דווקא, במשמעות זו בתצורה massymore.