והפעם: באמת? מה אתה שח?

אוהבים אצלנו מאוד לדבר על "השיח הציבורי" שנהייה מתלהם ומשולח רסן, ולכן ראוי מאוד לדון בשורש העברי שׂיח, אשר כמו שיח מטפס מגיע למקומות לא צפויים. זה בהחלט שווה שיחה, וכיאה לשיח, נתחיל בשורש.

השורש שׂיח, ודומים לו בערבית ובארמית, פירושו בדיוק מה שאנו מכירים מן המילים שיחה, שׂיחון ודו-שיח: החלפת דברים בין אנשים. בעודנו משוחחים בנושא, אנחנו מגלים שהוא קיים גם במשמעות של לָשׂוּחַ בשדה. האמנם הם שונים זה מזה? כרגיל, נסתייע בפרשנות של המקורות העתיקים. "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" מספר המקרא על מעשיו של יצחק אבינו לפני שפגש את רבקה בת בתואל שהובאה לו לאשה. חלק מן הפרשנים הלכו בדרך הפשט ופירשו: "לשוח - ללכת בין השיחים". אחרים הרחיבו את היריעה הלשונית. הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג, מרבני גרמניה במאה ה-19, כתב כך: "ומזה העניין כאן לשוח בשדה, פירוש: לעשות עסק בטיול על השדה כדי לפנות מחשבתו מן עסק היומי או ממה שנעשה עליו לטורח ולמשא... שתסתייע הנפש על ידי הדיבור, או שיהיה הדיבור מחמת צער פנימי". והוא שואל הוכחות מפסוקים שונים, ביניהם: "אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי" בפי איוב, וכן "אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה" בפי משורר תהילים. בכולם, אומר הכותב, "עשות עסק בדיבור כדי להקל המוחש הפנימי העצום ... לשון תפילה... ואין שיחה אלא תפילה".

זוכרים את "שירת העשבים" בלחן הנפלא של נעמי שמר למילים הנפלאות של ר' נחמן מברסלב? הוא זה שכתב: "דע! כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כולם באים בתוך התפילה ומסייעים לו ונותנים לו כוח בתפילתו וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה בחינת שיח השדה".

כמובן, גם הפירוש הרגיל של השורש, זה של שיחה בין בני-אדם, מופיע לא מעט. אחד הפרשנים שם לב שברבים מן המקרים הוא נקשר דווקא לצרה ומצוקה, ואולי הבולט מכולם הוא בשירת חנה: "אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה". והפרשן דוד אלטשולר מחבר "מצודת דוד", אומר על משפט זה: "כי בעבור רוב ספור התלאות והכעס אשר פנינה מכעסת אותי דברתי לפני ה' עד הנה היות רבים הם".

השיחה כשלעצמה יכולה להיות מחכימה ונעימה, אבל יכולים להיות לה גם גוונים לא רצויים, כגון שיחה בטֵלה או שיחת יושבי-קרנות. "ואל תרבה שיחה עם האשה" ממליץ אחד החכמים במסכת אבות, למרות שבמקום אחר נאמר שהקב"ה "מתאווה לשמוע שיחתן של צדקניות". ובכל מקרה, שוב לפי מסכת אבות, "עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים".

ובעודנו משיחים לפי תומנו שיחה קלה, שיחת חולין – ומציינים לפנינו כי השיח המטפס רק התגנב לכאן, והוא בכלל משורש דומה בלשון הסורית, שעניינו לצמוח ולגדול – אין מתאים מחלק זה של השיחה כדי לעבור ללועזית, גם אם נצטרך להסתייע בשיחון. השיחה הלועזית היא conversation, ובהזדמנות קודמת כתבנו כאן שהיא באה מ-versus, הטייה של הפועל הלטיני vetere, להפוך, נגד, ולכן נקשרו בה מילים שונות שזה עניינן: מאינטרוברטי, מופנם, ועד הצירוף vice versa, בכיוון הפוך. conversation נכנסה לכאן לאחר שהפועל to conversate היה בתחילה לגור, לנהל חיים, ורק מאוחר יותר נקבע לו השימוש של לשוחח. קרוב לו הוא verse, חרוז בשיר, בעקבות מילה לטינית שפירושה שורה כתובה, והמשמעות של להפוך ולחפור, הגיעה גם לכאן, במובן של להפוך, לעבור שורה.

נקווה, שכדרכם של דיפלומטים תסכמו גיליון זה במשפט הסתום "ניהלנו שיחות מועילות".