רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 512 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

האם היתושים עשו משהו בקיץ? קדחת!

מה יש לכם לפתיחה?

במה נפתח? בשורש פתח, שכמו פתיחות רבות – בשחמט, במוזיקה, בספרים – צופן בחובו אפשרות להתפתחויות רבות, אם רק נגלה פתיחוּת ונקרא גם מה שמעבר לפתח-הדבר.

איור מתוך גיליון 512

ההוראה היסודית של השורש פתח, בעברית כמו בשאר לשונות האיזור, היא ההיפך מסגר, וגם זו של התחלה כגון בביטוי דברי-פתיחה. גם ההוראה של עשיית פיתוחים באבן ובעץ, כמו גם פיתוח של סרטי-צילום (לצעירים שבינינו: היה פעם דבר כזה!) וגם פיתוח-הגוף, הן הרחבה של המשמעות הראשונה. וכמובן, כל הנגזרות הלשוניות כמו מפתח ופותחן, וגם פָתִיח לידיעה עיתונאית שבסופה יבוא כצפוי הסָגִיר. לדתות השונות יש חיבה לפתיחה על כל גווניה: היהודים מדברים על פתיחת שערי שמיים ועל שלושה ספרים שנפתחים בראש השנה, ומבקשים "פִתְחוּ לִי שעֲרֵּי צֶדֶק אָבאֹ בָם אוֹדֶה יָּה"; הנוצרים מדברים על מפתחות השמיים שניתנו בידיו של פטרוס יורשו של ישו; ואילו המוסלמים אומרים בתפילותיהם שוב ושוב את סוּרת אל-פאתִחה הפותחת את הקוראן.

חכמי הלשון אימצו את השורש כדי לקרוא פתָח או פתְחָה לתנועה במערכת הניקוד להוראת a, והיא אינה לבדה: פתח קטן היה בימי הביניים כינוי לסֶגול (קודם לכן היה רק סימן אחד לפתח ולסגול ורק לאחר מכן הבדילו בין הפתח שלנו שהוא פתח גדול לבין סגול, פתח קטן). חֲטף-פתח כמו זה שבאות ח' כאן, הוא לפי המילון חטף המבוטא בּחֲטיפה. יכולתם לבלות ימים רבים רק בקריאת הדיונים על פתח גנובה כמו במילים לוח או ריח. כאן, למשל, מתוך מילון בן-יהודה: "אנו נוהגים לקרוא אל"ף אחת בתיבה שיש בסופה אחת מאותיות ח"ע כמו מזבח, אנו קורין מִזְּבֵּאח, מקצוע מקצואע, וזאת האל"ף תיקרא אות גנובה... אך הטעם הוא לפי דעתי מפני שתנועת הפתח במוצא הזה היא כל כך רפה שנראית גנובה... כלומר פתח גנוב, וכן ראוי לומר". ממש גנובים הם אנשי-הלשון!

איור מתוך גיליון 512
איור מתוך גיליון 512

"הוא מחליף פתח בקָמָץ" כתב המשורר בן ימי-הביניים יהודה אלחריזי, ולא התכוון למי שטועה בניקוד טקסט אלא לקמצן שאינו פותח את ידו ומקמץ אותה. אילו כתב היום, היה מתעסק בוודאי הרבה בפתיחת תיקים פליליים, בפתיחת הליכי-גירושין – ובפתיחת עורקים סתומים.

איור מתוך גיליון 512

לשונות אירופה נטלו מן הלטינית aperire, לפתוח, ויצרו את ouvrir בצרפתית ודומותיה. בהזדמנות אחרת כתבנו כי מכאן הגיעו aperitif שפותח ארוחה ואת התיאבון, וגם הפתיחה המוזיקלית, האוֹבֶרְטוּרָה. משורש זה גם apert ו-overt באנגלית, שניהם פתוח, גלוי. המילה הלטינית פירושה לפתוח וגם להסיר כיסוי, והיא דומה מאוד ל-operire, לכסות, לסגור, שממנה גם cover ו-covert. גם open היא ממקור לשוני שעניינו היסודי הוא מה שאינו מכוסה.

ואם לפחות חלק מן הדברים האלה לא ידעתם אבל לא שאלתם עליהם, התקיים בכם המשפט מן ההגדה של פסח "ושאינו יודע לשאול – את פְתח לו".