בחפץ לב!

כבר מן הכותרת ברור לכם שיש עת לכל חפץ, והפעם חפצנו לעסוק בשורש חפץ ובכמה חפצים שימושיים – ונישבע בנקיטת-חפץ שלא נחטא בהחפצה.

חֵּפֶץ, מספר לנו המילון, הוא רצון, תאווה להשיג או לעשות דבר- מה. זה יכול להיות רצון לדברים גשמיים – על שלמה המלך נכתב כי "נָתן לְמלְכת שְבָא אֶת כָל חֶפְצָּה אֲשֶר שָאָלָה" ועל יהונתן בן שאול נאמר כי "חָפֵּץ בְּדָוִד מְאֹד" – ויכול להיות גם עניין רוחני ואמוני: "מִי הָאִיש הֶחָפֵּץ חיִים אֹהֵּב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" כדברי משורר תהילים. עדיין במישור הרצונות, גם ביטויים כמו מחוז- חפצו – המקום שאליו הוא רוצה להגיע – וגם השוואה ל"כלי אין חֵּפץ בו", כזה שאיש אינו רוצה אותו.

מן החֵּפֶץ, הרצון, התפתח (אותו ניקוד) החֵּפֶץ שהוא כבר עצם, גוף – חֶפְצָא בארמית – שממנו נוצרו למשל חפצי-הערך והחפץ החשוד. מה הקשר בין רצון לחפץ? הלשונאי רוביק רוזנטל כותב על כך: "יש קשר בין החפץ שהוא רצון והחפץ שהוא דבר. חפץ הוא דבר שאנו רוצים בו, דבר שעשוי למלא את הרצונות שלנו". חוקרי המילים מצביעים על התפתחות-מובן דומָה שחלה גם בערבית: שם, המילה שִי או שי, דבר, עניין, עסק, התפתחה מן הפועל שאא', (הוא) רצה, חָפץ. בערבית מדוברת יש לכך מילה אחרת לגמרי, אבל אתם בוודאי זוכרים את פסוקי הקוראן המדברים על רצון האל, ואם לא, אתם בוודאי מזהים את המרכיב הזה במילים אינשאללה ומשאללה, שתיהן עוסקות ברצון האל. לפי מילון בן-יהודה, משמעות אחת של שורש דומֶה בערבית "קצת קרוב למשמעות חפץ בלשוננו", וזהו השורש חפט' במשמעות שמר, שממנו למשל הברכה "אללה יחפזכ", אלוהים ישמור עליך – וגם השם הערבי חאפז, השומר, המגן. הלשונאים אינם נשבעים בנקיטת-חפץ בעניין קיומו של קשר- משמעות בין המילים להליך של שבועה שבו אוחזים ביד דבר-קדושה, כגון ספר תורה או תפילין, ונשבעים. אגב שמות, בשם חֵּפֶץ, כשם עברי נוסף לשם המקומי GENTILLI, הִתנאו כמה מאבות-אבותיו של כותב שורות אלה שגרו ביישוב הקטן San Daniele del Friuli בצפון איטליה, שיש עדות כתובה לקהילה יהודית בו כבר ב-1523. במצבה שתמונתה מופיעה כאן, מבית הקברות היהודי השמור- היטב בסן דניאלה דל פריאולי, חקוק (בעברית!) "פה שוכב הבחור הנחמד משה חפץ". במוזיאון יהדות איטליה בירושלים מוצג "מעיל" לספר תורה שהוכן בעבור אחד מבתי הכנסת בגטו של ונציה. הוא נתפר בידי רבקה חפץ (ג'נטילי), בת לאחת המשפחות המוכרות בעיר בראשית המאה ה-18, ונושא את כתובת ההקדשה: "נדבת הבתלה מרת רבקה בת יורא חפץ שנת ת'ק'ל'ו' לפרט"ק [1776].

היום, "מעיל" כזה היה מוגדר כחָפִיץ, השם שקבעה האקדמיה ללשון ל-gadget. מילה זו, אגב, היא עגת-מלחים מן המאה ה-19, לכל "משהו", חפץ מכני קטן שהם לא ידעו או שכחו את שמו. בעגה העדכנית ירשה אותו המילה gizmo.

לא נוכל ליטול את חפצינו וללכת בלי שנתייחס להחפָצה או חִפְצוּן, באנגלית Objectification, המוגדרת בויקיפדיה, למקרה שחפצתם לדעת, כ"התייחסות אל אדם או אל כל דבר שאינו חפץ, כאל חפץ ... בעבדות, למשל, יש החפצה, משום שיש בה התייחסות אל אדם כאילו היה רכושו של אדם אחר, ככלי המשרת את רצונותיו וצרכיו".