מה צופנות הספינות?

נישאים על גלי המילים אנחנו מפליגים הפעם בספינה שמביאה אותנו מעמק הירדן ועד לגילוי כמה מצפונות חיל הים, ובדרך מספיקים גם לחגוג את ליל הסדר. והכל, הודות לשורש ספן.

אז מה צפון בשורש ספן? המילון מציין כמה משמעויות, כולן קשורות זו בזו וגם קרובות למילים דומות: סָפַן פירושו כיסה בתקרה את הבית, כשם שעשה שלמה המלך בבית המקדש: "וַיִּבֶן אֶת הַבַיִּת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַיִּת גֵּבִּים וּשְדֵּרֹּת בָאֲרָזִּים". וגם: "וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶר יִּשְפָט שָם אֻלָם הַמִּשְפָט עָשָה וְסָפוּן בָאֶרֶז מֵּהַקַרְקַע עַד הַקַרְקָע". מן הקרשים והציפויים האלה לקירות נטלו, בתקופה שעוד נתנו שמות עבריים, את השם סֶפֶן למפעל בעמק הירדן שייצר פורמייקה ונסגר לאחר שנים. האקדמיה ללשון ייחדה את המילה סֶפֶן למשטח מרוצף מחוץ לבית, בגינה, סביב בריכת שחייה וכדומה, העשוי עץ או חומר דמוי עץ (בלועזית: deck).

מן הקרשים נגזרו גם הספינה, הסיפונים והמספנות – אין צורך להסביר את הקשר בין קרשי-עץ לספינה – וגם סַפְנָה, שהיא החלק הפנימי של הספינה, שמתחת לסיפון, ומשמש לאחסון המטען. כצפוי, חיל הים אימץ את השורש, ומה שבצבא ה"ירוק" היא חטיבה ובחיל האוויר לַהַק, בחיל הים הריהו מִּסְפָן, וכאלה ישנם חמישה במטה החיל.

לספנים לא היה שם כל-כך טוב, וכך אומרת עליהם המשנה במסכת קידושין: "לאֹּ יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְנוֹ חַמָר, גַמָל, סַפָר, סַפָן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִּי, שֶאֻמָנוּתָן אֻמְנוּת לִּסְטִּים". אבל רבי יהודה לימד עליהם זכות: "הַסַפָנִּין, רֻבָן חֲסִּידִּים" (אגב, המשכה של אותה משנה: "טוֹב שֶבָרוֹפְאִּים, לַגֵּיהִּנֹּם; וְהַכָשֵּר שֶבַטַבָחִּים, שֻתָפוֹ שֶל עֲמָלֵּק".)

עניין הקרשים והכיסויים מביא למשמעות השנייה של השורש: סָפוּן בביתו הוא מי שסגור בו, ובהשאלה ספון הוא גם דבר סוד, משהו מכוסה שאיננו גלוי. לפני מותו, כמסופר בסוף ספר דברים, משה נפרד מן השבטים. על שבט גד, שלפי המסופר משה נקבר אי-שם בתחום נחלתו, נאמר: "כִּי שָם חֶלְקַת מְחֹּקֵּק סָפוּן". אומר על כך רש"י: "ספון. אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו". וההקשר הזה קיים לא רק בקרבת הצליל למילה צָפוּן, אלא גם במשמעות: מכאן הצפונות והסודות שצפוּנים בכתובים – ומכאן סימן "צָפוּן" בהגדה של פסח, שבו מוציאים את האפיקומן שהיה מוסתר עד עתה, ואוכלים אותו. וכך גם צֹּפֶן ומצפון, שעניין שניהם בהחבאה ובהצפנה. ומכאן גם סָפוּן שפירושו נכבד, חשוב, ולפי המילון סָפַן פירושו כיבד, הוקיר והחשיב, וכמו שנכתב שם: "ואפשר שהדבר הוא הרחבה [של משמעות צפן ואָצַר] כי דבר שטומנים ומשמרים כמו אוצר הוא גם יקר וחשוב".

ואם כבר ספינות, על מקור המילה ship לא נאֹּמר דבר, כי פשוט אין מה: הוא לא ידוע. הצד הלשוני המעניין בה, שבדומה לכמה מילים נוספות, כמו car וגם שם הארץ England – לכולן מתייחסים באנגלית במיגדר נקבה she ו-her ולא it כפי שנוהגים בשפה זו בעצמים, שהם נטולי-מיגדר. לאוניות מתייחסים כך באנגלית כבר מהמאה ה-14. הסיבה? טוענים, שאלה עצמים (גם מניות שייכות לרשימה) שבאופן טיפוסי גברים מטפלים בהם/בהן ולכן טיפחו כלפיהם יחס מיוחד, גם בשפה. לחץ פמיניסטי לחדול מכינוי סופות ההוריקן בשמות נשים נשא פרי, ובהמשך החליטו גופים רשמיים (אבל לא חילות הים של ארה"ב ובריטניה) לחדול מייחוס המין הדקדוקי נקבה לספינות. מה שלא הפריע לשוביניסט אחד להסביר זאת בכך שגם להחזיק ספינה זה עסק יקר, ושהיא זקוקה להכוונה גברית ולטיפת צבע כדי להיראות טוב...

ברקע, כפי שנוהגים לומר ברדיו, כבר מתנגן "שיר הספנים" של נתן אלתרמן: "לדרך ספן, הים לפניך / הרוח על המים קם. // אם לא יבגוד ליבך / עד נצח לא יבגוד בך הים".