פלאגים, פלטינות וטוסט עם "אלקה זלצר"

יָצתה מן השמיים בת-קול שהציתה את התלהבותנו לדון בשורש יצת, אף שיצתה היא רק צורה אחרת של המילה יצאה ואינה שייכת לכאן כלל.

את השורש אנחנו מכירים בעיקר מן ההטיות הצית והצתה. לכאן שייך גם המצת. בעבר, נהגו לומר מצית, אבל המילה צריכה להיות משוייכת לעושה הפעולה ולא למכשיר שמשמש בעיקר את המעשנים. באופן מוזר, ובלי לתת הסבר לכך, המילון מבחין בין מצָת כזה לבין מצֵּת המוברג לגופו של מנוע בנזין ומדליק את תערובת הבנזין. הוא מוכר הרבה יותר כ"פְלאג" שזכה לחיי-נצח עם "פלאגים, פלטינות, שטנגה, פילטר שמן" של הגששים. במכונית, אם תשאלו כל אחד, ישנם פלאגים ולא מצְתִים. מעולם המכונאות הגיעה גם ההצָתָה המאוּחרת במנוע לתיאור של הבנה לקוייה. "וְנִצְתָה חֲמָתִי בּמָקוֹם הזֶה וְלאֹ תִכְּבֶה" מתווכת חולדה הנביאה את דברי אלוהים למלך יאשיהו. מה הצית את חמתו? כרגיל: "תחת אֲשֶר עֲזָבוּנִי ויְקטְרוּ לֵּאלֹהִים אֲחֵּרִים לְמען הכְעִיסֵּנִי בְּכֹל מעֲשֵּה יְדֵּיהֶם".

הדמיון הניצת יכול גם להניב שם מסחרי מדליק: כאלה הם ignis – אש בלטינית – כשם לדגם של מכוניות "סוזוקי"; זהו גם שמו של יצרן מכונות-כביסה איטלקי שאת עיקר פרסומו אצלנו קיבל כנותן חסות ליריבה של מכבי תל אביב בכדורסל, "איגניס וָרֶזֶה"; וגם בארץ, בתקופה שחלק מהייצור היה כאן וסין טרם התגלתה, היה מפעל מצתים לרכב בשם איגניס. ignire בלטינית פירושה להצית, ומכאן המילה ignition ששומעים בספירה לאחור בעת שיגור טילים. ואגב, השלב הזה אינו מחכה לסוף הספירה עם הכרזת lift off והוא מגיע כבר בספירת 9, אלא אם הטכנאים שוב שכחו פלאגים, פלטינות ושמן ברקס...

אפשר להדליק סתם ואפשר להצית רכוש בזדון, ובאנגלית יועדה להצתה זו המילה arson מ-arsio בלטינית באותו מובן, שלקוחה מ-ardere, לשרוף. מילים אלה מתייחסות לשורש לשוני מוקדם יותר הכולל as (בלי כל קשר לאש שלנו!) ויש גם אחרות מאותו עניין: למשל, arid, צחיח. וכך גם area שהיום משמשת לציון שטח, אבל במקור היה זה שטח פתוח, חשוף בעקבות אש. מעניין במיוחד ההקשר של המילה potash, ובעברית אשלג: זהו הֶלחם של המילים pot (סיר, קדירה) + ash (אֵּפֶר, שאריות שריפה). ומדוע? מפני שאת האשלג – הרבה לפני שהיה חומר דישון – ייצרו מהשרייה של אפר צמחים ועצים במים בסירים גדולים, ומהסינון קיבלו את החומר המבוקש. מה עשו בו? התלמוד במסכת נידה, מספר על חומרי-כביסה מבוססים על צמחים שהשתמשו בהם כדי לוודא אם הכתם הוא דם: "נֶתֶר ובורית קמוניא ואשלג", והרמב"ם אומר עליהם בפירושו למשנה: "כולם דברים הרוחצים בחוזק ומלבנים". לפי חוקר-המילים קליין אשלג הוא כנראה ממילה אכדית דומה לחומר-כביסה, ובכל מקרה אין שום סימוכין להסבר החינני בויקיפדיה (שגם בה לא הכל נכון!) לפיו "מקור שמו העברי במרקם היסוד וצבעו הלבן, המזכירים את מרקם השלג".

מן ה-potash, האשלג, שמכיל במקרים רבים אשלגן כלורי, גזרו את שם היסוד המתכתי potassium ובעברית אשלגן. אבל מדוע נקבעה האות K לסמל את היסוד הכימי? מן הלטינית המאוחרת kalium, שהיא עצמה נטלה מן הערבית קלא שפירושה טיגן, צלה – והיא קרובה ללחם הקלוי שלנו, הטוסט! במקרא, קלי נקראו גרגירי דגן קלויים המיועדים למאכל. את איחודם של כל אלה תמצאו בצמח הנפוץ מלחית אשלגנית (שאפרּה שימש להכנת סבון), saltwort באנגלית ו- Salsola kali בשם המדעי. לכן, בסיס כימי שמנוגד לחומצה נקרא אלְקלי (התחילית אל מסגירה את המקור הערבי), ותמצאו אותו במקומות בלתי-צפויים: מסוללות alkaline שהן רוב הסוללות הלא-נטענות – וכלה בטבליות Alka-Seltzer שהן בסיס מבחינה כימית ומרגיעות צרבת חומצית בקיבה.