רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 774 · 14.08.2024 · יאיר פלדמן

"(י)היה או לא (י)היה", שר כבר אריק לביא

לבליינים הידד

איור מתוך גיליון 774

בילוי נעים – זה מה שאנחנו מאחלים למי שיקרא את הדברים הבאים שעניינם הרצף המילולי שבין בילוי לבלייה. הבה ונבלה מעט עם השורש בלה, לפני שיתגברו אצלנו סימני הבלות שבאים עם הגיל.

נתחיל בטיפול שורש: [הוא] בִּלָּה הריהו מן השורש בלה שכורך שתי משמעויות, שלילית וחיובית: גם המובן של השמיד, הָּרס – כגון הבְּלָּיָּה שגורמים איתני-הטבע לסלעים, והמילים בַּל, בְּלי, בלעדֵי ובלתי – וגם המובן של העביר זמן בבילויים. וכך, הברכה "תחדש ותבלֶה" שנאמרת למי שמתנאֶה בבגד חדש, כוונתה שילבש ויבלה את הבגד, וגם ייהנה מן הבילוי. בוודאי עדיף בגד חדש שמבלים אותו מלבישת בלויי-סחבות, מה שמביא אותנו לכך שהשורשים בלה ובלא קרובים גם בצליל וגם במשמעות. מכאן בְּלוֹאִּים, שכמו המילה בְּלוֹיִּים מתארת בגדים בלוּיים, כאלה שהתבלו. ולכן בגד יכול להיות בָּלֶה – וגם בָּלוּא או בָּלוּי. על הביטוי בלויי-סחבות שמופיע בספר ירמיהו, אומר הפרשן: "בגדים קרועים, מושחתים, שמנהג האדם להשליכם תחת המיטות והתיבות והאוצרות בעבור שאין בהם תועלת טובה".

איור מתוך גיליון 774

הגיל, למקרה שלא ידעתם, הוא גורם חשוב מאוד ואולי עיקרי בהתבלות שלנו. ככל שמתמעטים הבילויים, כך מתגברת הבלייה, ובשלב מסויים זה כבר ממש מעיק. "וַּתִּצְּחַּק שָּרָּה בְּקִּרְּבָּּה לֵאמֹר אַּחֲרֵי בְּלֹתִּי הָּיְּתָּה לִּי עֶדְּנָּה וַּאדֹנִּי זָּקֵן" העידה שרה אמנו על עובדות החיים, אבל נבואת המלאכים התגשמה כאשר ילדה בגיל תשעים פלוס, והטקסט כבר העיד "וְּאַּבְּרָּהָּם וְּשָּרָּה זְּקֵנִּים בָּאִּים בַּיָּמִּים חָּדַּל לִּהְּיוֹת לְּשָּרָּה אֹרַּח כַּנָּשִּים". ומעיר על כך פירוש "ילקוט שמעוני": "אחר שנתבלה הבשר נתפשטו הקמטים וחזר היופי למקומו". יש תקווה. גיל הבלות שוייך בעבר בעיקר לנשים, ולימים עוּדן הביטוי ל"גיל המעבר". מויקיפדיה למדנו שגיל העמידה הוא הגרסה הגברית לגיל המעבר אצל נשים, מונח שהחל להתבסס בשנות התשעים למאה שעברה, כשהתגלה שגם בקרב גברים קיימות תופעות דומות לגיל המעבר אצל נשים. האגודה העוסקת באופן מקצועי בתחום שינתה בשל כך את שמה ל"האגודה הישראלית לגיל המעבר לנשים ולגברים". ככה זה כשהזִּקנה משתדרגת לגיל הזהב.

האם גברים ונשים אלה הם בלאי? ייתכן מאוד שכך יקראו להם (או לפחות יחשבו כך) צעירים שאימצו את מילת הסלנג הצה"לי "בלאי" ולפיה כל דבר שהתיישן או נהרס מכוּנה "בלאי". לא רק מדים קרועים או נעליים ישנות הם בלאי, וגם חייל גרוע ייקרא "חייל בלאי". הצדק הלשוני איתם, מפני שבלאי הוא מה שעובר על כל חפץ ואדם וההתבלות אינה פוסחת עליהם. לכן, שמור לו מקום של כבוד בכלכלה ובתורת התמחיר; בעבר בלאי והיום פְּחָּת, הוא שיעור ירידת הערך של מכונה למשל, שיש להפריש את תמורתו כדי שנוכל בבוא היום לקנות (במקרה של חפץ!) חדש במקומו. בלועזית, בלאי זה הוא אמורטיזַּציה, משורש מאוד מעניין, שהוא, איך לומר, מורבידי מעט. המקור הוא בלטינית mortus, מת. מכאן האמרה ”Vedi Napoli e poi muori“ , רְּאֵה את נאפולי ומוּת. מאותו שורש גם קבוצת מילים שעניינן מוות, ביניהן מוֹרְּבידי, moribund נוטה למות, immortal וגם murder. אפילו המשכנתא, mortgage באנגלית, נקראת כך מפני שההתחייבות של נוטל הלוואה תמורת נכס ממושכן, "מתה" באחד משני מקרים: או שהוא פרע את חובו והמשכון מוחזר לו, או שלא פרע אותו ואז המשכון מועבר למַּלווה. ומה עניין הבלאי והפחת לכאן? פשוט מאוד: גם הציוד הולך עם השנים לקראת מותו, וזהו הבלאי ההדרגתי שיש לחשב ולנכות מערכו.

בקיצור, בליינים, צאו לבלות וליהנות, והבלייה כבר תגיע מאליה.