אחרי רּבים להטות

הטו אוזנכם: כדי לספק ולו במשהו את הנטייה שלנו לתור אחרי מקור המילים והטיותיהן, נבדוק הפעם את השורש נטה. כפשוטה, נטייה היא פנייה ממקום זה לאחר וגם מתיחה והארכה, אבל אנחנו נוטים לחשוב רק על חלק קטן מהמילים ועוד היד נטוייה.

הביטויים הראשונים שעולים על הדעת, עניינם בצד הגשמי: הנווד שנוטה את אוהלו; המכונית שנוטה לצד שמאל – וגם המיטה שעליה אנחנו ישנים ונקראת כך בגלל נטייתה. ההוכחה לכך היא מן היוונית: בקליניקה יש מיטה, kline ביוונית, על שם אותה נטייה שהתגלגלה גם לאנגלית inclination וגם לסולם הנטוי שהוא ביוונית klimax והוא כמובן מולידו של הקליימקס והאנטי-קליימקס – ואפילו של טרקלין, חדר-האירוח שיש בו שלוש כורסאות או מיטות.

הנטיות, אפשר שתהיינה לדברים חיוביים או שליליים: אנחנו נוטים חסד למי שליבנו נוטה אליו, וגם מטים את אוזננו לשמוע את דבריו אפילו אם שגה ונטה אחרי אנשים רעים. אבל, להטייה יש גם גוונים שליליים מאוד, ובמקרים רבים מאוד זהו ההקשר: הטייה של משחקי-כדורגל ותוצאות בחירות; סיקור עיתונאי מוטה – ואפילו התייחסות שיפוטית לנטייה מינית.

עולם המשפט, שעניינו בשקילה של אינטרסים מנוגדים, מבוסס על כך שמאזני-הצדק מאוזנים ואין בהם הטייה. "ותִמָלֵּא הָאָרֶץ דָמִים וְהָעִיר מָלְאָה מֻטֶה" אומר הנביא יחזקאל על השחתת המשפט. הדברים היו ידועים היטב גם אבותינו: "לאֹ תטֶה מִשְפָט לאֹ תכִיר פָנִים וְלאֹ תִקח שֹחד כִי השֹחד יְעוֵּּר עֵּינֵּי חֲכָמִים וִיסלֵּף דִבְרֵּי צדִיקִם" מוזהרים השופטים שהציפייה מהם היא "וְשָפְטוּ אֶת הָעָם מִשְפט צֶדֶק". המשימה קשה מאוד והתורה אוסרת כל הטייה שהיא, לא במקרה שהנאשם הוא עשיר, ולא אם הוא עני: "לאֹ תטֶה מִשְפט גֵּר יָתוֹם וְלאֹ תחֲבֹל בֶּגֶד אלְמָנָה", ורש"י אומר על כך: "לפי שנקל להטות משפט עני יותר משל עשיר".

איסור הטיית משפט הוא לאו מדאורייתא, לפיו אסור לעשות עָוֶל במשפט. על הדיין השופט בדין להתעלם מנתונים חיצוניים שלא שייכים לגוף המקרה הנדון בפניו, כמו מעמדם החברתי של בעלי הדין. ובניסוח אפילו קיצוני יותר, גם הוא מן התורה: "וְדָל לאֹ תֶהְדר בְּרִיבוֹ." ומסכם הפרשן: "הידור הוא עצם עשיית הדין כיאות. וכאשר הדיין מהדר או מדיר פניו של מי מבעלי הדין, בין עשיר או עני, שוע או אביון, הוא פוגם בהידור הדין".

כל הדברים שנכתבו כאן היו יכולים להיכתב גם באות נטוייה שמקובלת כשרוצים להבליט אותם בתוך הטקסט. באנגלית, אותיות נטויות נקראות italics ומקורן בתחילת המאה ה-16 בוונציה שבאיטליה. בראשיתן, הן נועדו לחקות צורת כתב-יד שהתאפיינה בנטייה אלכסונית.

אולי נטינו מעט מן הדרך, אבל חלילה לא בגלל נטיית-גרון, אלא רק מנטיית-הלב למתוח את היריעה ולהראות את מוּטת-כנפיו של השורש המעניין הזה, עד כמה נטויות ונמתחות כנפיו. נותר לקוות שתיטו לנו חסד על הדברים.