חתול ומרצע יצאו מן השׂק. מי נשאר?

אם אינכם יודעים מה התשובה לשאלה שבנושא, אל תזדרזו ללבוש שק ואל תחששו שיפטרו אתכם, כי הכל יתבהר חיש מהר.

שק – עוד הרבה לפני החוק שהגביל את השימוש בשקיות-פלסטיק במרכולים – שימש כבר בימים קדומים כדי לאחסן בו דגנים ולשאתם. איפיין אותו האריג הגס שממנו נתפר, ובעצם המשמעות המקורית של המילה היא אותו אריג או חומר גס. לפי מילון בן יהודה, המילה קרובה לשורש בערבית שפירושו קרע, "כי כן שימשו מטפחות קרועות לתפירת שקים". האריג היה כה גס, עד שהוא שימש את האבלים: "ויִקְרע יעֲקֹב שִמְלֹתָיו ויָשֶם שק בְּמָתְנָיו ויִתְאבֵּּל על בְּנוֹ יָמִים רּבִים" מסופר על יעקב אבינו המתבשר על "מות" בנו יוסף. מגילת אסתר, מן המקורות הבולטים לביטויים שנשתמרו, מספרת ברצף של כמה פסוקים על מרדכי אשר שמע על דבר הרעה הצפוייה ליהודים "ויִקְרע מָרְדֳכי אֶת בְּגָדָיו ויִלְּבש שק וָאֵּפֶר... ויָבוֹא עד לִפְנֵּי שער המֶלְֶך כִי אֵּין לָבוֹא אֶל שער המֶלְֶך בִּלְבוּש שָק". ומעט אחר כך, כאשר נראה היה שהצרה עומדת להתממש, "אֵּבֶל גָדוֹל ליְהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שק וָאֵּפֶר יצֻע לָרּבִים". כה נמוך מעמדו של השק, עד שנתן אלתרמן כתב "תן לי שנאה אפורה כשק, / וכבדה לשאתה בשניים", ומכאן גם שם ספרו של יגאל מוסינזון "אפוֹרים כשק".

נדדה לה המילה העברית שק אל היוונית sakkos ואל הלטינית saccus ומכאן אל כל לשונות אירופה, למשל sac בצרפתית, sack באנגלית וגם sachet לשקית קטנה. והמעניין הוא, שיחד עם השק כחפץ, עבר גם המאפיין שלו כאריג גס, כזה המזוהה עם אבלוּת: כך תמצאו sack cloth באנגלית ו-Sackzeug בגרמנית.

השק גדול ומאפשר לאחסן בו כמות גדולה, אבל ישנם גם דברים שאין הוא יכול להסתיר. כך, המרְצֵּע החד אינו יכול להתחבא וסופו שהוא דוקר את השק ויוצא ממנו, משל למשהו שאי אפשר להסתירו לעד. ומי שחולק את המקום בתוך השק הוא החתול – בדרך כלל מגלים אותו אחרי שקונים "חתול בשק" – ביטוי שדומים ואף זהים לו תמצאו גם בשפות אחרות. הסבר למקורו נותן רוביק רוזנטל בנוכלים שנהגו למכור חזירונים בתוך שק, שהתברר שאינם אלא חתולים. השפה האנגלית שומרת על החזירונים ועל האמתחת בביטוי המקביל a pig in a poke, אבל גם בביטוי the cat is out of the bag שבו חתול ממלא את תפקיד המרצע.

השק המסורתי שעשוי אריג עדיין קיים, אבל המשמעות הושאלה גם לחפצים מודרניים, שניים מהם מוכרים היטב לכל חייל וחיילת: שק-חפצים הוא קיטְבֶּג, וראשי התיבות שקָ"ש הם בפשטות שק-שינה. ואם כבר הזכרנו את הנשיאה על הכתף, מקום של כבוד שמור לסחיבת שק-קמח (שקֶמח בהגייה המקובלת) שהירושלמים מעדיפים לכנות אבּוּ יוֹיוֹ. ואם שק אחד טוב, בוודאי שניים, ואֵּלו השקיִם שמניחים על גב בהמת-המשא, אחד מכל צד. גם לביולוגיה הגיע השק: בלשונות זרות, cul de sac פירושו מבוי סתום, גם ביחסים שבין מדינות (אחרי שלא הועילו המסרים שנשלחו בשק הדואר הדיפלומטי). אבל במקור זהו ביטוי מתחום האנטומיה שפירושו תחתית השק לציון אותם איברים שיש להם פתח אחד כמו המעי העיוור, וה-culus הלטיני הוא אכן אותו איבר אחורי המתחרז עם נחת. ובגופנו גם תמצאו שק דמעות, שק אשכים ושק הריון. ובל נשכח כמובן את השקְנאי הקרוי כך על שום שק העור הגמיש התלוי מתחת למקורו.

שק, כבר אמרנו, משמש גם בלשונות אחרות הן לציון כלי הקיבול והן האריג – אבל, גם לציון כמות מרובה: un sacco di הוא ביטוי באיטלקית שאחריו יכול לבוא כל דבר, ברבים, ממחמאות ועד חבטות, כסף ופעמים. באנגלית לקחו את הביטוי לכיוון אחר: to sack פירושו לבזוז ולגנוב, מן הלטינית saccare שפירושו לשים (את השלל) בשק, saccager בצרפתית. הפועל to bag מביע אותו רעיון, קצת יותר בקטן. אבל, to sack פירושו גם לפטֵּר מישהו מן העבודה, ביטוי שהיה קיים עוד קודם בצרפתית, כנראה מתוך כך שהעובד המפוטר היה הולך וכלי-העבודה בתִיקו.