יוכנס ממציא המזגן להיכל התהילה (הממוזג, כמובן)
"נותנים גז" בעזה
כמה מן הדברים שתקראו ב"רגע" זה כבר הופיעו כאן בעבר ועם הזמן גזו ונעלמו, עד שהחלטנו כי גז היא מילה שבהחלט ראוי לדון בה.
אין מה לחפש הרבה את הגז במקורות הקדומים, עבריים ואחרים, כי הקונספט של שלושת מצבי הצבירה, מוצק, נוזל וגז, כלל לא היה מוכר להם. לכל היותר, הם הסתפקו בקביעתו של אריסטו מהמאה הרביעית לפני הספירה, על ארבעת היסודות שמהם בנוי העולם: אדמה, אוויר, מים ואש. אם תרצו מאוד, תוכלו להוסיף לכאן אזכורים לדברים דומים במקורותינו, כמו עשן, אדים, רוח והבל, שמזכירים רק בדוחק את הגז.
לכן, גם המילה גז לא קיימת במקורותינו, ולעולם היא הגיעה מן המילה היוונית chaos, חלל ריק. למובן המדעי-פיזיקלי הגענו רק בעת המהפיכה המדעית של המאה ה-17 ואחריה, כאשר כימאי פלמי העביר את צליל האותיות kh במילה היוונית ל-g בהולנדית, ומכאן הגז. ואם תהיתם: אין לו כל קשר לדברים שגזים ונעלמים, שהם משורש גוז, להיעלם, לפרוח באוויר, ואותו תמצאו גם בשפות- אחיות לעברית. (וסליחה ממי שנגוזו אשליותיו לגבי העברית כמקור המילה). אבל, בלי להיזקק למילה מיוחדת לכך, העברית גייסה את הגז הלועזית, וכך נולדו מכלי הגזה שמשמשים במכשירים להכנת משקאות תוססים – מה שפעם קראו גזוז, ובעקבותיו שם הלהקה הפופולארית – שבהם מגיזים את המים. ומעניין שהפועל (הוא) הגיז מופיע במילון לא בהקשר של גז, אלא מן השורש גוז, במשמעות של העיף באוויר, הפריח: "וְרוּחַ נסַע מאת יְהוה וַיגז שַלְוים מן הַים וַיטֹּשׁ עַל הַמַחֲנה" נאמר בספר במדבר על המנה הבשרית המעופפת בתפריטם של בני ישראל במדבר.

אנחנו "נותנים גז" וממשיכים הלאה, אלא שגז זה יש לו רק קשר עקיף למצב הצבירה, ובעצם, הוא קיצור של gasoline, הצורה האמריקאית של בנזין המניע מכוניות, ומכאן gas-station, תחנת-דלק, וגם gas pedal, דוושת הגז במכונית. במקור, זה היה כנראה שם-מותג של חומר דליק, אבל עם הזמן היה לַמוצר עצמו. לצידו, דלקים שונים שכוללים את המילה כגון gasoil, צורה לא שכיחה למה שאנחנו מכנים סוֹלר, דלק למנועי דיזל.

חוזרים לפיזיקה ובעיקר לחיי היומיום שבהם גז מוכר כחומר-בערה המשמש בבתים רבים, והפקתו באסדות-קידוח בלב ים היא מעוגני הביטחון האנרגטי שלנו. גזים שונים קיימים גם בתצורות של גז נוזלי. לצידם, קיימים גם גזים אצילים שנקראים כך מכיוון שכמעט אינם משתתפים בתגובות כימיות. וכמובן, ימים אפלים של תאי-גזים, וגם גזים רעילים בלוחמה לא קונבנציונלית שמפניהם מתגוננים במסיכות-גז.
לשימושים המלחמתיים האלה לא תעזור חבישה בגאזה – שאין לה כל קשר לגז! כפי שכבר נכתב כאן בהזדמנות אחרת, גאזה מהדהדת לפי כמה דיעות את שם העיר עזה שהיתה ידועה בייצור אריגי משי. כך גם מבוטא שם העיר בלועזית, Gaza, והתחבושת נקראת באנגלית gauze. בדומה, ומאותו איזור, המילה blouse, חולצה באנגלית, וגם פלוּשׁ, אריג קטיפתי רך – ושניהם מהדהדים את שם העיר המצרית הקדומה Pelusium שהיתה ידועה בייצור אריגי פשתן משובח פלוסיון – לפי המשנה, כהן גדול, ביום הכיפורים "בַשַחַר היה לוֹבשׁ פְלוּסין שׁל שְׁנים עשר מנה" – ואשר שמה התגלגל בהגייה ערבית לאזור בלוּזה המוכר ממלחמות ישראל ומצרים בחצי האי סיני.