והיא שאמדה

אין זה אומדן אלא מספר מדוייק: נדרשו לנו 854 גליונות של ה"רגע" כדי לדון בשורשיה ומוצאותיה של המילה אומדן, מן השורש אמד, שיש מחלוקת לגבי מקורו: יש האומרים שהוא קרוב למילה דומה באכדית קדומה ומשמעותה לעמוד, להישען – וגם להטיל מיסים (שאליהם עוד נגיע, גם בגרסה העברית) – ויש מי שקושר אותו למילה ערבית דומה שפירושה לשער, לנחש. למעמקי הפירושים יעזור לכם להגיע צוללן אמודאי, שלפי חוקר המילים קליין שם מקצועו נובע מכך שהוא משער, מעריך ואומד את העומק.

מילה משפות עתיקות, ולכן תמצאו אותה גם במקורות. אומרת המשנה במסכת אבות: "עֲשה לְָך רַב, וְהִסְתַלק מִן הַסָּפק, וְאַל תַרְבֶּה לְעַשר אֳמָּדוֹת", והפירוש הוא שמצוות הפרשת תרומות ומעשרות דורשת מדידה מדוייקת (בשקילה, במניין או במידה). לכן, אסור להפריש מעשרות על בסיס הערָּכה, "אומדן" או "בערך" במקום חישוב מדויק. מפרש המסכת פרופ' שנאן קושר זאת להסרת הספק גם במעשה של בחירת רב: את המעשר, עשירית מן היבול, יש לתת במשקל מדויק. ומה דינו של מי שמעריך את הכמות באומדן בלבד ולא בבדיקה מדוקדקת? לעיתים ייתכן שיהיה צודק, אך לעיתים יטעה ויהיה ספק אם קיים את המצווה כהלכה. מי שנותן מעשר לפי שקילה לא יגיע לכלל ספקות אלו.

לאומדנות כאלה יש השלכות בכל תחומי החיים הכלכליים. למשל, "אוֹמְדִין כַמָּה אָּדָּם רוֹצֶּה לִיתן בְשָּדֶּה זוֹ לְנוֹטְעָּּה" לפי בבא מציעא – ועד המקבילה לפיצוי שנותנת חברת הביטוח לנפגע, הפעם מתוך בבא קמא: "הַחוֹבל בַחֲברוֹ חַיָּב עָּלָּיו מִשּׁוּם חֲמִּׁשָּה דְבָּרִים, בְנֶּזֶּק, בְצַעַר, בְרִּפוּי, בְשֶּבֶּת, וּבְבֹשֶּת... צַעַר, כְווָּאוֹ בְשַפּוּד אוֹ בְמַסְמר, וַאֲפִלוּ עַל צִּפָּרְנוֹ, מְקוֹם שֶּאינוֹ עוֹשֶּה חַבוּרָּה, אוֹמְדִין כַמָּה אָּדָּם כַיוֹצא בָּזֶּה רוֹצֶּה לִטֹל לִהְיוֹת מִצְטַער כְָּך". עם הסכום שיקבל, הנפגע יהיה אולי אָּמִיד, שעליו אומר המילון שהוא מי שמעריכים אותו, אומדים, כעשיר.

המילה האכדית שהוזכרה כאן התגלגלה שם גם למיסים שמוטלים. והנה, שלטונות המס שלנו אומדים לא אחת את הכנסותיו של הנישום – למשל, כאשר הדיווחים שלו לא קיימים (מוכר לכם מאיזשהו מקום או מקצוע?) או כאשר הם לוקים בחסר ומציגים תמונה חלקית בלבד – או־אז שָּמִים אותו באומדן שנעשה "לפי מיטב השפיטה". המונח שמשמש תדיר בהקשר זה הוא הטלת מיסים "לפי אומד הדעת". ועדיין בהקשר זה, אומדן החשבונות הלאומיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאשר עדיין אין בידיה חשבונות סופיים לשנה מסויימת של הפעילות הכלכלית במשק, והקשרים בין המשק הישראלי לחו"ל, כגון סכומי היבוא והיצוא.

הדברים עד כאן היו מדוייקים למדי, ולא בערך או בסביבות, שתי מילים שמשמשות תדיר כדי להביע את רעיון האומדן, וכפי שנראה אותו היגיון לשוני פועל גם בשפות אחרות. אָּמַד, אומר מילון בן־יהודה, "שיער במחשבתו, העריך דבר בכמותו או איכותו על פי שיקול הדעת, על פי מה שנראה שכך או כך הוא". אותו אדם יאמר שהמשקל הוא בערך 3 ק"ג, או שאורך השדה הוא בסביבות 100 מ'. בְעֶּרְֶּך, מתוך כך שערך הוא לכאורה מספר מוחלט – אבל הוא נוצר מהערכה, שהיא אומדן ולא מידה מדוייקת. וגם, הביטוי בסביבות מתייחס לתחום הקרוב לדבר האמיתי, הנכון. בלועזית תמצאו לא אחת circa ואחריה תאריך, כלומר בסביבת שנה זו וזו, בקירוב – כאשר מקורו של circa הוא הלטינית circus, עגול. כזהו גם הקרקס בעת העתיקה וגם פיקדילי ואוקספורד סירקוס בלונדון. circumstance היא עובדה שמשפיעה ומתייחסת לאחרת אבל בלי לשנות את אופייה ומהותה של השנייה, ו-circumcision היא מילת התינוק הזכר בגיל שמונה ימים מתוך כך שחותכים בעיגול את מה שחותכים. וכך הגענו למילה approximately שלקוחה מן המילה הלטינית שפירושה להתקרב.

יורם טהרלב ומשה וילנסקי רתמו את אלה לחרוזים: "שני חברים הלכו בדרך.../ אחד קיבל מכה בברך / לא בדיוק אבל בערך, בִים בָּם בוֹם".