מה מבקש הסנדק כשהוא עולה על יצועו?

קבלו הצעה שממש לא תרצו לסרב לה: לדעת מה מקורה של המילה הצעה.

השורש שמאחורי הצעה הוא יצע, קרוב לערבית וצ'ע שפירושה שם, הניח. גם בעברית, המשמעות היסודית היא לשים ולהניח, כגון המצָע, התשתית, שמניחים בסלילת כבישים או בגידולים חקלאיים; וגם היָצוּע שבו מציעים את המיטה, מן ה"ברכה" הנוקבת של יעקב באחרית ימיו לבכורו ראובן: "פחז כמיִם אל תוֹתר כִי עָלִיתָ מִשְכְבֵּי אָבִיָך אָז חִללְתָ יְצוּעִי עָלָה". ממנו גם מצע המפלגה, platform בלעז, שמבטא אותו רעיון של משטח שעליו מניחים משהו, וכמוהו גם מצע לדיון. ומכאן גם המצָעִית שהיא הקרקעית או התפרחת שעליה ערוכים חלקי הפרח, וגם מילה עברית נאה שניתנה ל-placemat, מפת-שולחן אישית. "אהיה מצע תחתיך", אומר מילון בן-יהודה, הוא דיבור של חיבה והכנעה, ומביא מן התלמוד: "אמר [הקיסר הרומי אנטונינוס לרבי יהודה הנשיא] מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא". ואם תגיעו חלילה לכך ששליח בית-דין בא ליטול מביתכם חפצים כדי לכסות חוב שהתחייבתם במשכון, דעו כי התלמוד קובע "ולא יְמשְכְנֶנוּ דברים שעושין בהן אוכל נפש [שנחוצים לו, ואסור מן התורה לקחתם]. ונותן [משאיר] מיטה, ומיטה ומצָע – לעשיר. מיטה, ומיטה ומפָץ [מחצלת] – לעני", ואומר רש"י: "לעשיר – שהורגל במצָעוֹת. ומפץ לעני – לפי מה שהורגל".

וההצעה, גם היא הנחת דברים והצגתם – וניתן ללמוד זאת גם מן האנגלית proposal, שהיינו מתרגמים מילולית ל"הנחה קדימה" וכלולה בה המילה pose, שהיא כמו" שאנו מציגים. מן היציע בוודאי צופה בנו כעת הסנדק דון ויטו קורלאונה, שתרם להיסטוריה את המשפט האלמותי "נציע לו הצעה שלא יוכל לסרב לה" והעשיר מאוד את הצע-הלקסיקון של סחטנים ועבריינים – ולנו הוא פתח צוהר להֶצֵּע, אחד ממונחי היסוד של הכלכלה. הראשון שטבע את המילה (לא במובנה העכשווי) הוא לא אחר מאשר הרמב"ם, אשר בהסבר שלו לטעמי המצוות כתב: "עניין הדברים והֶצֵּען כך הוא". מאז, עברו מים רבים, וההצע של היום מתייחס לא למצוות אלא לסחורות ולשירותים המוצעים בשוק – ומולם ניצב הביקוש של הצרכנים. והמחיר, כפי שאמר כלכלן אחד, נגזר במספריים של הביקוש וההצע. מעולם הכלכלה גם הניצע, beneficiary באנגלית, שהוא מי שניתן להקצות לו אופציות או מניות כחלק מתוכנית הקצאה, למשל עובדים ודירקטורים. הביקוש, demand בלעז, החל בפועל שעניינו לבקש, לדרוש - קרוב לפועל mandare, לצווֹת, לשלוח, למלא ידו של מישהו לעשות משימה – ומכאן בין היתר המילה מנדט. רק ב-1776, ההוגה אדם סמית הכניס אותו לשימוש כגורם כלכלי שעומד מול ההצע.

בלשונות זרות, להֶצֵּע החליטו לקרוא supply באנגלית ו-offer בצרפתית שלקוחה מן הפועל offrir שפירושו להציע, מן הלטינית offerre שפירושה המילולי, בדיוק כמו proposal, להניח, להביא קדימה. המקור הקדום יותר הוא של העלאת קורבנות שמוצעים, מוצגים בפני, ישות אלוהית. כשפסו הקורבנות מן הארץ, הפעלים האלה קיבלו משמעויות קרובות אך שונות מאוד – מהצעת נישואין ועד "הצעה מיוחדת" של סוף העונה בחנויות.

עוד רבים צירופי-המובנים, אבל נסתפק באלה "כִי קָצר המצָע מֵּהִשְתָרֵּע" כמאמר הנביא ישעיהו. ואין לבלבל בין המצָע לבין הממוצע, האמצעי, בבא מציעא ודומיהם – שכל האחרונים הם משורש מצע ועניינו אמצע.