נושא בעל חטיבוּת עליונה

"כשחוטבים עצים ניתזים שבבים" אוהבים לומר כדי להצדיק תוצאה לא-רצוייה של מעשה או מחדל. הידעתם שאבי הביטוי הוא מיודענו ולדימיר איליץ' לנין? הוא ויורשיו אחראים להרבה-הרבה שבבים, אבל אנחנו נידרש כאן רק לשורש חטב – וגם לשבבים. ומכיוון שאין הדברים חטיבה אחת, נסקור את המשמעויות אחת-לאחת.

כפשוטו, הפועל לחטוב מתאר את הפעולה של כריתת עצים, וכך הוא מופיע במקרא, כולל בהלכות עיר-מקלט למי שהורגים אדם לא בזדון: "וַאֲשֶׁר יָבאֹ אֶׁת רֵעֵהוּ בַיַעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְחָה יָדוֹ בַגַרְזֶׁן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַל הַבַרְזֶׁל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶׁת רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶׁל אַחַת הֶׁעָרִים הָאֵלֶׁה וָחָי". מי שחטב עצים יודע עד כמה קשה המלאכה, ואין פלא שכאשר החליט יהושע בן-נון לא לפגוע בגבעונים המתחזים שלפני כן כרת להם ברית, "וַיִתְנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַיוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַח יְהוָה", ואגב כך גם הכניס ביטוי ציורי ללקסיקון העברי. חטיבת עצים נועדה בראש וראשונה להסקה, ואכן בערבית משמש השורש חטב במשמעות עצים להסקה. הקשר קיים גם בעולם הנגרות: שְבָבִית (באנגלית particleboard) שנקראת לרוב סיבית, היא לוח עץ תעשייתי המורכב משבבי עץ, נסורת, ופסולת עץ, הנגרסים יחדיו ומעורבבים עם דבק.

חַטָב הוא חידוש של אליעזר בן-יהודה לאמן במלאכת החיטוב, ובעברית שלנו פַסָל העוסק בפיסול (שעליו כבר נכתב כאן כי הוא פוסל חלק מן החומר כדי ליצור את הפסל). וכפי שקורה לעתים קרובות, לשורשים דומים יש גם משמעות דומה. במקרה שלנו אלה השורשים חטב וחצב. "ספר המילים הוא קונקורדנציא החדש" שכתב שלמה בן יהודה ליב (שבי"ל) גֶׁלבלום ויצא לאור בוורשה בשנת 1877, הוא אחת הקונקורדנציות הקדומות ביותר לתנ"ך. נכתב בו: "כל השמות והפעלים גם מלות הבאים בספרי קדש בכל נטיותיהם למיניהם איש איש על דגלו ושרשו ומראה כל מקומות הִמצאם בתנ"ך עם פתרון הוראותיהם בכלל ובפרט". ומה הוא מלמד אותנו על השורש שלנו? "חטב בעצים, כמו חצב באבנים".

החוטב מפלח את העץ, ומשמעות החלק מן השלם נשמרה גם במסגרת הצה"לית חטיבה (וכבר עמדנו על ה"חלקיות" שבמילים גדוד, כיתה ופלוגה), וגם בחטיבת-הביניים של מערכת החינוך. החיטוב של פעם זכה לעדנה, והיום בחורות ובחורים עוסקים הרבה בחיטוב הגוף כדי להיות חטובים ונאים. מְחַטְבִים – מַחְכִימה אותנו אחת החברות - הם פריטי הלבשה תחתונה מיוחדים העשויים מבדים אלסטיים חזקים ונועדו לעצב את קווי הגוף וליצור מראה חלק ומוצק יותר. לא פחות מעניין פירוש נשכח שמופיע במילון בן-יהודה: "חָטַב באשה, או חטבה האשה באיש, תבע או תבעה לתשמיש". וכך נכתב במידרש קהלת רבה: "אילולי שכתב בה אסורים ידיה, היתה חוטֶׁבֶׁת [בחלק מן הספרים נכתב חוטֶׁפֶׁת] באדם בשוּק, ראה מה כתוב: "וַתִתְפְשֵהוּ [אשת פוטיפר סריס-פרעה ליוסף] בְבִגְדוֹ לֵאמֹר שִכְבָה עִמִי".

מן החטיבה הזו אולי לא יצאו שבבים, אבל השבב קרוב לארמית באותו מובן. היום, כשמדברים על שבבים הריהם אוסף של רכיבים אלקטרוניים שמפליאים עשות – ובעולם הישן, שבבים נוצרו בעת עיבוד של מתכת ועץ. מכאן, עיבוד שבבי שכולל פעולות כמו קדיחה, ניסור וחריטה שמפיקות בצד המוצר הרצוי גם שבבים. באלקטרוניקה הריהם צ'יפים שתמצאו בכל מכשיר ומתקן, מן האנגלית chip שנוצרה מן הפועל chop במשמעות לחתוך, לקצוץ, והקשר ביניהם ברור. כך קיבלנו, בצד הרכיבים האלקטרוניים, גם את הטוּגָנים, צ'יפס, וגם שוקולד צ'יפס לעוגה – וגם את ה-chopper, מסוק, מילת סלנג צבאי מימי מלחמת קוריאה, כנראה בגלל תנועת "חיתוך" האוויר של להבי הרוטור. אבל למקלות האכילה צ'ופסטיקס אין קשר לכאן, ומקור שם בביטוי הסיני-מאוּנגלז chop chop, מהר מהר, כנראה בגלל יעילות האכילה.

אלא שהפעם הבאה תהייה רק בעוד שלושה שבועות, לצורך "מילוי מצברים".