קול ענות חלוּשׁס

ברגע של חולשה החלטתי כי מן הראוי להתייחס לא רק לחזקים, ולהקדיש תשומת-לב גם לחלשים.

השורש חלש כפשוטו מעיד על רפיון, אי-חוזק. מכאן שם התואר חלש, הפועל להחליש, וגם חולשה והיחלשות. לעתים קרובות, מעוּמת החלש עם החזק ממנו: "משל לשני אתליטים, אחד חלש ואחד גבור. נצח הגבור לחלש ונטל עטרה בראשו" מספר מדרש רבה לספר שמות (ראו מימין...) וכך גם הפועל חלש בבנייניו השונים: המיפגש בין ישראל לעמלק הסתיים אמנם ב"ויחֲלֹש יְהוֹשֻע אֶת עֲמָלֵּק וְאֶת עמוֹ לְפִי חָרֶב" אבל החשש במחנה ישראל היה גדול מאוד, ולפי אברהם אבן-עזרא "הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו?" כך קרה ש-600 אלף בני ישראל יָראו מהעמלקים שבאו בעם מועט – ומה ששינה את הכף היתה תפילתו של משה שנשא את ידיו, "ולולי תפילת משה היה [עמלק] חולש את ישראל". ואכן, לא בקול ענות חלושה הסתיים הקרב הזה.

לפחות במישור הלשוני של המילה חלש – אנחנו חזקים מאוד: במילון תמצאו את חולשת הלב וחולשת הדעת, חולשת הגוף וחולשת הרצון - ואפילו חוּלשוֹנֶת וגם חולשה דתעניתא שגורם לנו הצום. ועל כולן "חָלוּשֶס" האופנתית.

איך כל זה מתחבר עם הכותרת ששר האוצר חולש על תקציבים גדולים, ושהעֶמדה הצבאית חולשת על המישור שלרגליה? זו כבר חולשה מסוג אחר לגמרי, וחכמי הלשון מסבירים שהמילה חֶלֶש פירושה גורל שמטילים אותו, בין השאר בעת הקרבת הקורבנות: "ארבעה שמות נקראו לגורל: חֶלֶש, פוּר [ומכאן חג פוּרִים], גורל, חבל". מכאן שהחולש הוא זה ששולט בדברים, מטיל אותם. על הפסוק מישעיהו "אֵּיְך נָפלְתָ מִשָמיִם הֵּילֵּל בֶּן שָחר נִגְדעְתָ לָאָרֶץ חוֹלֵּש על גוֹיִם" – אומר רש"י כי הילל בן שחר הוא כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר, והדברים שבפי הנביא הם נבואה על מלך בבל: "נגדעת לארץ - אתה נבוכדנצר, שהיית חולש על גוים, מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני. ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים למשכב זכור". חלש את כספו לתוך דבר, השליכוֹ שמה, מדגים מילון בן-יהודה את השימוש הזה במילה.

כדי לחזק את הטיעונים החלשים נעבור ללועזית שלעיתים כורכת את החזק בחלש, כמו במקרה של הפסנתר – צ'מבלו משודרג שיכול לנגן גם חזק (forte) וגם חלש )piano(. את ה-piano תמצאו גם בהוראות לנגנים, והוא יכול להיות ממש חלשלוש, pianissimo. מילולית הוא קרוב של planus בלטינית, שטוח – ומכאן המישורים הגדולים שהם plains באנגלית, וגם המילה explain שהיא בעצם פתיחה ורידוד של הבעייה – וגם plank שהיא שכיבת-סמיכה (כשהגוף ישר ושטוח) ואפילו ה-plancha, מחבת שטוחה בספרדית שכבר הוזכרה כאן בעבר.

עדיף כנראה להיות גדול וחזק מאשר קטן וחלש, ולפחות כך מתייחסות לכך לשונות רבות, שבהן חלש נגזר מ-debilis בלטינית, שלפי מידרש המילה הוא נעדר habilis, יכולת, שממנה נגזרה able באנגלית. דֶּבִיל הוא חלש, רפה-שכל – אבל debolezza היא פשוט חולשה באיטלקית, ולאו דווקא נכות נפשית. אותה habilis לטינית שהוזכרה כאן גם בדיון על המילה חזק, נקשרת לשורש לשוני שהצמיח מילים שעניינן גודל וחוזק, וביניהן בּולְשוֹי, גדול ברוסית, כמו הבלט – וכמו הבולשביקים, הגדולים, להבדיל מאויביהם המֶנְשֶבִיקִים (הפחוּתים, משורש לשוני שיצר גם את minimum).

ועוד לא אמרנו מילה על המין החלש, שהטרנד הנוכחי הוא להוכיח שבעצם הוא החזק, וגם את המין הסירו ממנו ועשוּהוּ מיגדר. אין מקור מדוייק ותאריך להופעה ראשונה של ביטוי זה, צרפתי במקורו, le sexe faible. מה שברור שהוא מזוהה עם המיגדר הנשי, וברוב המקרים כוונתו עולבָנית וכך הוא מופיע במילונים עדכניים. היסטורית, הוא נקשר לחטא הקדמון של חווה אמנו בגן-עדן שבחולשתה נכנעה לפיתוי שבסוף המיט עליה ועל אישהּ, אדם, את הגירוש מן הגן. באנגלית, נעשה מעט צדק בביטוי מרוכך, the weaker sex, המין החלש יותר.