רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 384 · 15.11.2022

בקרוב, השקת "חגים" גרסת תשע"ו.0

תג מחיר

לכל דבר (האם גם לכל אדם?) יש מחיר, ומאחורי כל מחיר מסתתרת עלוּת, ואת שורשיהם של שני אלה נחשוף כאן בלי להתחייב למחיר הנמוך ביותר אלא רק ליחס גבוה של עלות/תועלת.

מחיר הוא כמובן מה שמשלמים בתמורה למוצר או לשירות, ומקורו המילולי בשפה האכדית, והוא קשור כנראה עניינית ולשונית למוֹהר שמשלמים כדי לקנות כלה. כְפועל, מָהר פירושו קנה (אשה) בדרך של תשלום מחיר הרכישה. המחיר מלווה מאז ומתמיד את המסחר ולכן הוא לגיטימי לחלוטין, אבל נמצא אותו גם בהקשר שלילי, כמו למשל בספר מיכה: "רָאשֶיהָ בְּשֹחד יִשְפֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ". תמצאו גם את שער כמילה נרדפת למחיר, ומכאן שער החליפין, שערי המניות וגם מפקיעי השערים.

איור מתוך גיליון 384

רבות מן הלשונות הזרות נטלו את המילה המשמשת אותן לציין מחיר מן המילה הלטינית pretium, שווי, ערך, מחיר, ובמדוייק יותר: שווה-ערך. השורש הלשוני שממנו נוצרה pretium הוא גם זה שיצר את porne, זונה ביוונית, ומכאן פורנוגרפיה. porne, מה שנקנָה, היא מן הפועל היווני pernanai, למכור. מן הלטינית נוצרו price באנגלית, prix בצרפתית, prezzo באיטלקית ו-precio בספרדית. וקרובות להן prize, פרָס באנגלית ובעצם צורה אחרת של price (ובצרפתית prix משמשת למחיר ולפְרָס כאחד, כמו בתחרות Grand Prix), וגם praise. מכאן גם precious, יקר-ערך, וגם to appreciate, להעריך, ובמקור הלטיני ad+pretium.

עליית המחירים עצבנה אנשים מאז ומתמיד, ובייחוד את חסרי-הממון, וגם גירתה שליטים לחשוב שאם יתמודדו איתה בדרך מינהלית יתפסו שתי ציפורים: יבלמו את עליית המחירים ויופיעו כמושיעי מעמד-הביניים. מבחינה זו לפחות, דבר לא השתנה באלפי השנים האחרונות. הכישלון המהדהד ביותר, ולא האחרון, של הקפאת מחירים, היה של הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס במאה הרביעית לספירה, כאשר בשנת 301 פרסם את ה- Edictum De Pretiis Rerum Venalium, צו להקפאת מחיריהם של אלף מוצרים, שעלו בגלל "תאווה לא נשלטת של הסוחרים" (דבר לא השתנה בטיעוני הפוליטיקאים!) ועונשים למפרי הצו. היה זה, לדברי אחד ההיסטוריונים, מעשה של סהרוריות כלכלית, כי מה שלא הבינו דיוקלטיאנוס ואלה המציעים זאת חדשות לבקרים, שהמחיר נקבע ע"י המספריים של הביקוש וההיצע ולא בצו מינהלי. אל נא תשפטו לחומרה את הקיסר: הוא פרש מרצונו (הקיסר היחיד ברומא שעשה כן!) לארמונו שלחוף הים האדריאטי כדי לגדל ירקות ובעיקר כרוב. כשהציעו לו לחזור לתפקיד היה חכם כדי לדחות את ההצעה, ואמר שאילו ראו המציעים איזה כרוב נפלא הוא מגדל בגנו, כלל לא היו דנים בהצעה כזו!

אבל, המחיר הוא רק השורה התחתונה, וככל שזה מרגיז יש לו קשר קלוש בלבד לעֲלוּת, הוצאות היצרן לייצורו של המוצר או השירות. וכי יש קשר בין המחיר, כלומר השכר שמקבל ה"טאלנט" בטלוויזיה – לבין ההוצאה האמיתית שיש לו בתהליך הייצור, העֲלוּת? אלא שקל יותר להיתפס לפער שבין מחיר חומר הגלם ושאר ההוצאות לייצור ספל קפה הפוך לבין המחיר שנגבה תמורתו, למרות שאותו כלל חל (או שאינו צריך לחול) על אספרסו ועל מגיש בטלוויזיה. עלות היא כמובן מן השורש עלה והיא עולה כל הזמן, כנראה בכוח העילוי...

איור מתוך גיליון 384

בלועזית, העלות היא cost שמקורו בלטינית constare, מילולית לעמוד ביחד, שממנה גם constant. חוקרי הלשון יציגו את הדמיון לכך שבאנגלית תאמרו שמשהו "stands at 5 dollars", כלומר עולה כך. cuánto cuesta, צירוף-המילים הראשון שלומד כל תייר בארץ דוברת ספרדית, גם הוא מכאן, על אף שהתייר מתעניין לא בעלות אלא במחיר. על ה-cost ניבנו ביטויים לא מעטים מתחום הכלכלה, ביניהם cost/benefit, עלוּת/תועֶלֶת (אבל התועלת היא דווקא משורש יעל) – ועד קוסט פלוּס, השיטה שלפיה מבצע העבודה מקבל כיסוי של העלויות פלוס רווח. וכמו כל התנהלות שפותחת פתח נרחב להפקרות כספית – גם לזו יש מחיר כבד.