אופוזיציה עם נוגדנים

אם אין לכם התנגדות מיוחדת, וגם אם אתם במצב מביך של ניגוד-עניינים, נגיד הפעם כמה מילים על השורש נגד, ממש סיפור מההגדה.

נגד, מבאר לנו המילון, משמש היום כתואר-הפועל, למשל בביטוי פועֵּל נגדו, במובן של מולו, לעומתו. אולם במקור היה זה שם עצם שפירושו (משהו) גבוה ובולט, וממשמעות זו נוצרו בעברית וגם בשפות הקרובות פעלים שעניינם דומה: בארמית למשל נְגד פירושו הוביל, מָתח. הגובה והבולטות הגיעו גם לנָגוֹדָא בארמית שהוא שליט וכובש – והרי לכם נָגִיד בעברית שהיום עומד בראש בנק ישראל וחתום על שטרי הכסף, אבל בעבר היה כינוי למנהיג ושליט, וגם לאדם אציל ועשיר, ובערבית יש גם הרחבה לנג'יד שפירושו בעל מחשבה אצילה. זִכרו את ר' שמואל הנגיד, ספרא וסיפא, שהיה בין השאר שר הצבא בממלכת גרנדה – וגם משורר מצויין (הידעתם שהוא כתב את השיר הנפלא "מת אב ומת אלול", שבעקבותיו – השורה הראשונה זהה בשניהם! - כתב נתן יונתן את השיר "נאסף תשרי", שהלחין ושר צביקה פיק?) מן הפירוש הזה של נגיד נלקח גם התואר הצבאי נגָד, בעל תפקיד שאיננו קצין, למשל נגד-משמעת. בשימוש-לשון נשכח, נגָד הוא גם מי שמוליך סירה.

הלעומתיות בשורש נגד עומדת ביסוד כל המילים הנגזרות ממנו: נוגדנים והתנגדות, נֶגדי וניגוד, וגם תִנגודת שהוצעה בעבר כחלופה עברית לאופוזיציה מול תשתופת, קואליציה. "נְדָרי ליהוָה אֲשלֵּם נֶגְדָה נָא לְכָל עמוֹ" אומר משורר תהילים, ורש"י מפרש: נגד כל עמו. המילה נֶגְדָה מופיעה לעתים גם במשמעות אחרת ומפתיעה של אשה, רעייה. וזאת בעקבות דברי אלוהים בעת מעשה הבריאה "לאֹ טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבדוֹ אֶעֱשֶה לוֹ עֵּזֶר כְנֶגְדוֹ", וההמשך בתלמוד: "זכה – עוזרתו, לא זכה – כנגדו".

מנגד, השורש הזה קיים גם בכל מה שאנחנו אומרים: מכאן ההֵּיגדים, ההגדה וגם מגידי-השיעורים. והסיבה היא שמי שאומר משהו, מגיד אותו, מעלה את העניין, מגביה ומבליט אותו בפני מישהו אחר. אבל, אין מה להגיד, השימוש העיקרי נשאר בתחום ההתנגדות והניגוד, כאשר לכל אחד מהשימושים תמצאו חסידים – ומתנגדים.

נגָד, רכיב שכיח מאוד במעגל אלקטרוני, מסומן תמיד באות R, התחלה של המילה resistance, התנגדות, בדיוק כמו שמה של תנועת ההתנגדות הצרפתית לכובש הגרמני במלחמת העולם השנייה. ובימינו, המוקאוומה היא תנועת ההתנגדות העזתית לישראל. המקור הוא בפועל הלטיני resistere, להתנגד, שמורכב מ-re, נגד + sistere, לתפוס עמדה, להחזיק. הפועל הזה הוא אחד משורה ארוכה של מילים שכבר נדונו כאן לא פעם בעבר, הכוללות את האותיות st ועניין כולן מקום, מצב, עמדה. ביניהן, ויש עוד רבות אחרות, station וגם סטטיקה, state ואפילו אפגניסטן, אקסטזה ועוד ועוד.

התנגדות לא פחות מוכרת היא קריאת !objection שמככבת בכל סרטי בית-משפט. היא מן הלטינית obiectio שפירושה הטלה, השלכה קדימה כנגד משהו. האובייקט שאנחנו מכירים הוא מה שנמצא קדימה, מול, מנגד. רק בסוף המאה ה-16 המילה קיבלה את המשמעות של משהו שפעולה כלשהי מכוונת אליו – ומכאן גם המושא בתחביר שלנו, שנגדו, מולו, עושים משהו ישירות והופכים אותו למושא ישיר, או בעקיפין ואז הוא מושא עקיף (שבאמת אין לנו דבר נגדו).