תיירים, בלי תור

"הַנִּצָּנִּים נִּרְאוּ בָּאָּרֶץ עֵת הַזָּמִּיר הִּגִּיעַ וְקוֹל הַּתוֹר נִּשְמַע בְאַרְצֵנוּ" וזו ממש סיבה טובה לתור את השורש תור, כולל מי שנהנה מ"פטור מתור".

נתחיל דווקא בתור, מילה דומה בצליל לטוּר, אבל אין ביניהן קשר מילולי, ולצורתו של תור ישראלי גם אין קשר לטוּר עורפי מסודר. במקרא, המילה תור מציינת מקום בסדר חוזר, זמן מסויים לאדם או למעשה. לכן נכתב "וּבְהַגִּיעַ תֹּּר אֶסְּתֵר בַת אֲבִּיחַיִּל דֹּד מָּרְדֳּכַי אֲשֶר לָּקַח לוֹ לְבַת לָּבוֹא אֶל הַמֶלְֶך". הלשון המודרנית לקחה את התור ויצרה את תורָּן ותורָּנות, "שהגיע תורו לשרת, וסידור האיש לפי תורו". כזהו תורן הכיתה, חניך תורן בפלוגת טירונים וגם הקצין התורן בבסיס. אדם יכול להיות תורָּן, וגם תקופה, ומכאן למשל תור הזהב. יכולנו לכתוב שהמונח הזה משמש בתור, כְ, כמו – למשל, אני פונה אליך בתור בעל הסמכות, בתוארך כבעל הסמכות – כאשר תור הוא כמו תואר, ויש גרסה שהמילה תואר נגזרה מתור. ויש גם מי שמרחיב את הביטוי ל"בתורת בעל הסמכות". אבל, אין כל קשר לתורָּה, מפני ששם השורש הוא ירה ועניינו הורָּאָּה כמו בבית הספר, וממנו למשל מורֶה ומורָּה.

את סיבוב התיירות הלשוני אנחנו ממשיכים בתצורת תּוּר בהוראת "תר ארץ, הלך בה הנה והנה כדי לחקור אותה" לפי מילון בן-יהודה. תיירים היו לנו כבר במקרא, והמפורסמים ביניהם הם אלה ששלח משה לתור את ארץ כנען. "וַיָּשֻׁבוּ מִּּתוּר הָּאָּרֶץ מִּקֵץ אַרְבָּעִּים יוֹם... וַיַהַס כָּלֵב אֶת הָּעָּם אֶל מֹּשֶה וַיאֹּמֶר עָּלֹה נַעֲלֶה וְיָּרַשְנוּ אֹּתָּהּ כִּי יָּכוֹל נוּכַל לָּּה. וְהָּאֲנָּשִּים אֲשֶר עָּלוּ עִּמוֹ... וַיוֹצִּיאוּ דִּבַת הָּאָּרֶץ אֲשֶר תָּּרוּ אֹּתָּהּ אֶל בְנֵי יִּשְרָּאֵל לֵאמֹּר הָּאָּרֶץ אֲשֶר עָּבַרְנוּ בָּּה לָּתוּר אֹּתָּהּ אֶרֶץ אֹּכֶלֶת יֹושְבֶיהָּ הִּוא". זהו כמובן סיפור המרגלים הידוע, ומאז ועד היום השניים שדיברו טובות על הארץ, כלב בן יפונה ויהושע בן נון נכנסו להיסטוריה החזותית שלנו "וְאֶשְכוֹל עֲנָּבִּים אֶחָּד וַיִּשָּאֻׁהוּ בַמוֹט בִּשְנָּיִּם", כסמלו של משרד התיירות. הקישור בין תיירים ומרגלים אינו חדש, וכבר נכתב כאן בעבר כי הסוחר הולך סחור סחור ואגב כך גם מרכֵל ורוכֵל – והשורש רכל קרוב בצליל וגם במשמעות לשורש רגל שממנו רֶגֶל וגם הפועל לרַגל. וקהלת, החכם באדם, סיכם כך את התיירות הרוחנית: "וְנָּתַּתִּי אֶת לִּבִּי לִּדְרוֹש וְלָּתוּר בַחָּכְמָּה עַל כָּל אֲשֶר נַעֲשָּה תַּחַת הַשָּמָּיִּם". אפשר מאוד שגם הוא אמר מדי ערב על משכבו את תפילת "שמע ישראל" שבה נכלל הפסוק הבא מספר במדבר: "וְהָּיָּה לָּכֶם לְצִּיצִּת וּרְאִּיתֶם אֹּתוֹ וּזְכַרְּתֶם אֶת כָּל מִּצְוֹּת יְהוָּה וַעֲשִּיתֶם אֹּתָּם וְלאֹּ תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶר אַּתֶם זֹּנִּים אַחֲרֵיהֶם".

חוזרים לתוֹר שבו ובקולו פתחנו, והוא "מין ממיני היונים", Streptopelia בשם המדעי, "גַם חֲסִּידָּה בַשָּמַיִּם יָּדְעָּה מוֹעֲדֶיהָּ וְתֹּר וְסִּיס וְעָּגוּר שָּמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָּנָּה" לפי ספר ירמיהו.

אם חיכיתם כל-כך יפה בתור עד שהגענו לכאן, ראוי גם שתדעו משהו על "תורת התורים", בתור מי שעומדים לא אחת בתור. זו תורה מתמטית שבודקת כמה וכמה פרמטרים כמו הגעה לסוף התור, המתנה בתור, ושירות בתחילת התור על ידי נותן השירות. ויקיפדיה מסכמת למעננו שנעשה בה שימוש נרחב בקבלת החלטות עסקיות כדי לייעל את כמות המשאבים שצריך להקצות בתהליכים הכוללים תורים. לדוגמה, כמה טלפנים יש להציב בכל משמרת במוקד תמיכה כדי שלקוחות לא ימתינו למענה יותר משתי דקות, אך גם לא יהיו נותני שירות מחוסרי תעסוקה.

התיירים מגיעים גם לארצות אחרות ובהן רואים – בסין או באנגליה – תורים שונים מאלה שהורגלו להם בארץ, וגם על זה כבר כתבנו בעבר: המקור הוא cauda, זנב בלטינית, שממנה נוצרה coda באיטלקית שהיא גם זנב וגם תור שעומדים בו – וממנה גם queue, התור האנגלי המפורסם, וגם המקור המילולי לתספורת "קוקו", זנב-סוס.