בחזרה ליש עתיד 2

הצטרפנו למגידי-העתידות, ואנחנו מגידים לכם ש"רגע" זה יעסוק בעתיד, אבל בלי לנבא אם בכלל יש עתיד.

שורש המילה הוא עתד שפירושו להיות מוכן, כפי שנלמד מן הפסוק במגילת אסתר: "פתְשֶגֶן הכְתָב לְהִנָתֵּן דָת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָלוּי לְכָל הָעמִים וְלִהְיוֹת היהודיים עתודים [היְהוּדִים עֲתִידִים] ליוֹם הזֶה לְהִנָקֵּם מֵּאֹיְבֵּיהֶם". לפי האטימולוג ארנסט קליין עתד הוא צורה משנית של השורש עדד במשמעות של לספור, לחשוב, ולשתי המשמעויות הוא מוצא מקבילות בשפה הערבית. על מה שיקרה בעתיד חייבים לחשוב כבר עכשיו, ואחד הנושאים החשובים בעניין זה נקרא עיתוד מלאי שכך מוגדר במילון: "חישוב של צפי המלאי הנדרש לארגון בתקופות שונות, בהתאם לדרישות המשתנות של המחלקות השונות בחברה, לנתוני צריכה, לחוסרים צפויים בשוק, למבצעים עונתיים או לפרוייקטים מיוחדים בארגון". מעניין, ונראה זאת גם בתחומים אחרים של דאגה לעתיד, שהפעולה צופה את מה שיהיה, והיא עצמה מה שעושים או צריכים לעשות כבר היום.

בפסקה זו אנחנו מתעתדים לעסוק בשימוש הרווח ביותר של השורש, המילה עתיד. היא מצטרפת כמובן לעבר ולהווה כזמנים, ונגזרה ממנה העֲתידָה שהיא ארוע שצפוי לבוא (בעתיד, כמובן). לאורך כל ההיסטוריה התפרנסו ממנה היטב מגידי ומגידות עתידות, והיום היא כבר משודרגת לעתידנות ולמקצוע המסקרן עתידן. כצפוי, תחום הלימוד האקדמי של עתידנות נמצא בפקולטה למדעי החברה ולא במדעים מדוייקים. גם אין להתפלא על כך שכתבות רבות בעיתונות העוסקות בחידושים ובהמצאות נעזרות בשבלונה הלשונית "העתיד כבר כאן".

צופות פני עתיד, המדינות עושות הכנות בתחומים שונים. כוחות המילואים של היום נקראו בעבר עתודות, ואדם יצא לשירות בעתודות בדיוק כמו שלאחר מכן שירת במילואים. קרובה לכאן גם העתודה האקדמית של צה"ל. בתחום הכלכלי, צוברות מדינות עתודות של מטבע זר, ולפני כן דאגו לעתודות זהב. כך כותב מילון "מעות" שמתמחה בענייני כלכלה: "למרות שזהב אינו מהווה עוד - לגבי רוב המטבעות העיקריים בעולם - הגיבוי הישיר למטבע, הוא עדיין משמש חלק מהעתודות המוניטריות של בנקים מרכזיים בעולם כתמיכה למטבע הלאומי או כדי לבצע תשלומים בינלאומיים". על הזהב – וגם על פוליטיקאים, שחקני כדורגל או בדרנים – אפשר בהחלט לומר: עתידו מאחוריו. זה שונה מהתקופה שבה החל כל אחד מהם את הקריירה והיה מְעוּתָד, מילה נשכחת למוּעמד.

עתודות זהב ומטבע הן הרזרבות הידועות – גם חיילי המילואים נקראים reservists - וזה מעניין, כי את העתיד מכינים כבר עכשיו. reserve, וכמובן גם reservation שעושים בבית מלון כדי להבטיח חדר ומיטה בעתיד, הם מן המילה הלטינית reservare, שבה re הוא אחורנית, ו-servare פירושו לשים, לשמור.

אבל עינינו נשואות לעתיד ולמילה הלטינית futurum שממנה יצאו כל המילים הדומות בלשונות אירופה. עוד הרבה לפני שהמילה ציינה עתיד כזמן דקדוקי היא היתה קשורה לעתיד, מפני שהשימוש ב-futurus בלטינית הוא בערך כמו במשפט (אני חייב) להיות. זו בעצם הטייה בעתיד של הפועל esse, להיות. לפי החוקרים הוא נגזר מן השורש הלשוני המוקדם *bheue שממנו נוצרו, כמה מפתיע, be באנגלית, וגם neighbor ואפילו physics, ולכולם עניין עם הימצאות, גדילה. עכשיו החליטו אתם אם יש עתיד, או במילים אחרות To be or not to be. מה שתחליטו, זכרו את דברי ר' טרפון בפרקי אבות: "וְדע, מתן שְכָרָן שֶל צדִיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא".